בני ברק ובית שמש מתייקרות; מחירי ת"א ורמת גן בירידה

שוק הדיור בישראל ממשיך להראות סימני התקררות ברורים, כאשר מחירי הדירות רושמים ירידה מתונה נוספת, זו הפעם השישית ברציפות. על פי נתונים שפרסמה היום (שישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-0.3% בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2025, בהשוואה לחודשיים שקדמו להם.

אף שמדובר בירידה מתונה, היא מצטרפת לחצי שנה של ירידות ומצביעה על מגמה ברורה. בהשוואה שנתית (אוגוסט-ספטמבר 2025 מול התקופה המקבילה אשתקד), קצב עליית המחירים נבלם כמעט לחלוטין ועומד כעת על 0.5% בלבד – התמתנות דרמטית לעומת העליות החדות שנרשמו בשנים האחרונות.

 

הנתון הארצי מסתיר תמונה מורכבת ברמה האזורית. אזורי הביקוש המסורתיים, שהובילו את עליות המחירים בעבר, מובילים כעת את מגמת הירידות. בהשוואה שנתית, מחוז המרכז רשם ירידה של 2.8% ומחוז תל אביב ירד ב-1.6%. מנגד, המחוזות הצפוניים ממשיכים להפגין עוצמה: מחוז הצפון זינק ב-7.4% בשנה האחרונה, ומחוז ירושלים עלה ב-6.3%. גם מחוז חיפה והדרום רשמו עליות שנתיות מתונות יותר של 1.7% ו-2.3% בהתאמה.

בגזרת הדירות החדשות נרשמה ירידה חדה יותר של 0.8% בחודשיים האחרונים. בלמ"ס מסבירים כי חלק מהירידה נובע מעלייה בשיעור העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית. בניכוי עסקאות אלו, ירד מדד הדירות החדשות ב-0.3% בלבד.

 

ההתקררות באה לידי ביטוי גם במחיר הממוצע של דירה בישראל. ברבעון השלישי של 2025 עמד המחיר הממוצע על 2,213,900 שקל, ירידה של 1.9% לעומת הרבעון הקודם וירידה של 2.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

העיר היקרה ביותר נותרה תל אביב עם מחיר ממוצע של כ-3.69 מיליון שקל, ואחריה הרצליה וירושלים. בקצה השני של הרשימה נמצאת באר שבע, עם מחיר ממוצע של כ-1.22 מיליון שקל.

 

בנוסף, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה גם את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שעלה ב-0.5% ועמד בדיוק בתחזיות המוקדמות של האנליסטים. נתון זה מייצב את קצב האינפלציה השנתי (12 החודשים האחרונים) על 2.5%, מה שמספק לבנק ישראל את הרוח הגבית לה הוא המתין כדי להכריז על הורדת ריבית ראשונה מזה קרוב לשנתיים.

התפתחות זו מחזקת את העמדה הרווחת בשוק, לפיה בהחלטתו הקרובה ב-24 בנובמבר, בנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25% מרמתה הנוכחית (4.5%) ל-4.25%. הורדה זו, אם תתממש, תסמן שינוי כיוון משמעותי במדיניות המוניטרית, לאחר תקופה ארוכה של העלאות ריבית במטרה לרסן את האינפלציה.

העלייה במדד אוקטובר הובלה על ידי התייקרויות עונתיות ובסיסיות: סעיף הירקות והפירות זינק ב-3.9%, הלבשה והנעלה התייקר ב-3.0% עם כניסת קולקציות החורף, וסעיף המזון עלה ב-1.4%. עליות מתונות יותר נרשמו גם בתחבורה (0.9%), בריאות (0.5%) ותחזוקת הדירה (0.4%).

השאלה המרכזית: הריבית תרד סוף סוף?

מגמת ההתקררות במחירי רכישת הדירות, לצד התייצבות האינפלציה, מסירה את אחד החסמים העיקריים שעמדו בפני הנגיד ומאפשרת לו ביתר קלות להוריד את הריבית כדי לתמוך בצמיחת המשק. במבט קדימה, מדד תשומות הבנייה עלה ב-5% בשנה האחרונה, בעיקר בשל זינוק של 9.2% במחירי שכר העבודה בענף. התייקרות זו עשויה להקשות על ירידות מחירים עתידיות בדירות חדשות.

כעת, כל העיניים נשואות להחלטת הריבית בעוד כשבועיים, שם צפויה להגיע הבשורה שלה ציפו רבים מנוטלי המשכנתאות והאשראי בישראל.