האזינו

יצחק לא היה נאיבי, זו הסיבה שרצה לברך את עשו

מדוע בכלל רצה לתת את הברכות דווקא לעשו הרשע? לקח יומיומי שכל הורה ומחנך חייב לשנן לעצמו

הרב צבי אריה אדלר

כ"ט בחשוון תשפ"ו, 20/11/25 19:30 עודכן: 19:31

א+

א-

מערת המכפלה בחברון | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בפינת "אור החיים הקדוש" במהדורת סוף השבוע ב'קול חי', עמד הרב צבי אריה אדלר, ראש ישיבת "פאר התורה" בביתר עילית, על הנקודה המרכזית שהטרידה את יצחק אבינו: מדוע בכלל רצה לתת את הברכות דווקא לעשו הרשע? תשובת האור החיים הקדוש, לדברי הרב אדלר, היא לקח יומיומי שכל הורה ומחנך חייב לשנן לעצמו.

"טעם יצחק שהיה חפץ לברך עשו הרשע, כי חשב שבאמצעות הברכות יתהפך למידת הטוב ויטיב דרכיו", קרא הרב אדלר מדברי האור החיים והוסיף: יצחק לא היה נאיבי. הוא ידע בדיוק עם מי יש לו עסק, אבל הכאב של צדיק לראות את בנו סוטה מהדרך היה גדול כל כך, עד שהיה מוכן לתת את הברכות היקרות ביותר – רק עבור הסיכוי הקלוש ש"אפשר שהיה מועיל".

מה שהיה אז חידוש מופלא, אמר הרב אדלר, הפך היום לעובדה שאין עליה עוררין. "ככל שעוברים הימים אנחנו רואים שאין דרך אחרת. פעם אולי היו יכולים להתווכח אם כוח או אהבה, אם שמאל דוחה או ימין מקרבת – היום כולם יודעים שהדרך היחידה שיש לה סיכוי היא דווקא זו של האור החיים הקדוש: לברך, להיטיב, לקרב".

הרב הדגיש כי בדורנו, שבו הנוער מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים, אין עוד מקום לוויכוחים תיאורטיים. "זו הדרך היחידה שיכולה לעזור – לא 'אולי', אלא היחידה. צריך אסרטיביות, צריך חוט שדרה, אבל בסוף רק חום, חיוך וברכה יכולים לחולל את השינוי האמיתי".

לסיום קרא הרב אדלר לכל הורה, מחנך – ואפילו לכל אחד עם עצמו: "שנזכה לזכור את זה יום-יום, שנלך עם האור ועם החיוך, ובעזרת השם כולנו נשתנה לטובה". הלקח של יצחק אבינו אינו שייך רק לאבות האומה – הוא כלי עבודה יומיומי לכל מי שרוצה להציל ולקרב.

האזינו לפינה המלאה: