השבוע, בפרשת וישלח, אנו פוגשים את הרגע המסתורי שבו יעקב אבינו – אחרי שהעביר את כל משפחתו ורכושו מעבר לנחל יבוק – חוזר לבדו בלילה למקום המסוכן. הגמרא בחולין מגלה: "נשתייר על פכים קטנים". הרב ברוך רוזנבלום, בדרשה מרתקת ומלאת חידושים, הופך את הפרט הקטן הזה למפתח שפותח את כל סודות חנוכה.
הכל מתחיל בפך שמן אחד שירד מן השמיים כשיעקב ישן בדרכו לחרן. אותו פך, מספרים חז"ל ובעקבותיהם הש"ך על התורה, הדעת זקנים מבעלי התוספות והמהרש"ל, היה הפך שממנו נמשך שמן המשחה של משה רבנו, הפך ששימש את אליהו ואלישע בניסיהם – ובסופו של דבר, הפך שנמצא בחותמו של כהן גדול בבית המקדש השני ונעשה בו נס חנוכה.
"אתה מסרת נפשך על פך קטן – גם אני אשלם לבניך בפך קטן", אמר הקב"ה ליעקב, בלשון המדרש שהביא המהרש"ל. בזכות המסירות נפש של יעקב שחזר לבדו בלילה כדי להציל את הפך – זכו החשמונאים לנס הפך הקטן שדלק שמונה ימים.
עוד באתר:
החתם סופר לוקח את הרעיון צעד אחד קדימה בחשבון מדויק: בכל קנה של המנורה הכניסו חצי לוג שמן ללילה ארוך של תשרי. אבל בנס חנוכה דלקה המנורה גם ביום. חשבון פשוט מראה שכדי שתדלק יום ולילה צריך שלושת-רבעי לוג לקנה, כפול שבעה קנין וכפול שבעה ימים – בדיוק 147 לוגים. מספר שנותיו של יעקב אבינו. מדויק.
השל"ה הקדוש מוסיף מימד עמוק: שרו של עשו נגע דווקא בכף ירך יעקב כי שם הסמל של הדורות הבאים. הוא טען על נישואי שתי האחיות ועל "פה פתוח ויד קמוצה" של יוסף והאחים. בחנוכה, אומר השל"ה, הכול התהפך: הפה נהיה כפוף (סגור – החשמונאים הרגו מלשינים), והכף נהייתה פתוחה (חילקו שלל לעניים). כף הירך הפגועה הפכה לפך שמן.
השם משמואל הולך עוד יותר רחוק: גלות יוון היא הגלות של יעקב אבינו, כי יעקב הוא מידת האמת ויוון היא מידת השקר והחושך. המלחמה של יעקב עם שרו של עשו התרחשה בחושך מוחלט – עד עלות השחר. כך גם נס חנוכה: האור מנצח את החושך היווני. "עד עלות השחר" – זה הרגע שבו השקר נמוג והאמת זורחת.
"ויתר יעקב לבדו" – המילה "לבדו" היא המוטו של יעקב ושל עם ישראל כולו. "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". רק כשאנחנו לבד – אנחנו מוגנים. ברגע שמתערבבים, אומר הכלי יקר, אין הגנה. יעקב הוא הסמל של ההפרדה הקדושה, ולכן דווקא הוא זכה לפך השמן – כי השמן אינו מתערבב בשום משקה אחר, תמיד צף למעלה.
בימים אלה לקראת חנוכה, שבו נדליק נר אחר נר, כדאי לזכור: הנס הגדול באמת התחיל לפני אלפי שנים, כשיעקב אבינו חזר לבדו בלילה להציל פך שמן קטן – והפך בכך לאבי האור היהודי הנצחי.
