שנה למהפכה בסוריה: א שרע ממשיך את אל קעידה בחליפה

שנה חלפה מאז עלייתו של אחמד א־שרע, המוכר בעבר כמוחמד אל־ג’ולאני, לכס נשיאות סוריה. מאז אותו יום, ב־8 בדצמבר 2024, חלה תפנית חדה במדיניות החוץ הסורית: חידוש קשרים דיפלומטיים עם שורת מדינות, בעיקר במערב, שיתופי פעולה ביטחוניים ואף ביקור פומבי של א־שרע בוושינגטון ובלבן. השינוי המהיר בדימויו העלה שאלה מרכזית אחת: האם מדובר במנהיג שעבר התמתנות אידיאולוגית אמיתית, או במהלך טקטי מתוחכם.

דו״ח מקיף שפרסם מכון עלמא מבקש לבחון את השאלה הזו לעומקה – ומציג מסקנה זהירה אך מחמירה באשר לכוונותיו האמיתיות של נשיא סוריה.

על פי הדו״ח, שהתפרסם באתר התחקירים 'הקול היהודי', כלפי חוץ נראה כי א־שרע נטש את עברו כג’יהאדיסט סלפי קיצוני, שנמנו עמו קשרים הדוקים לאל־קאעדה ואף סיווג רשמי כ”טרוריסט עולמי” על ידי ארצות הברית. כיום הוא מציג עצמו כמי שמתמקד בשיקום סוריה, בבניית מוסדות שלטון ובמאבק בדאעש. במסגרת זו אף נרשמו שיתופי פעולה ביטחוניים עם ארצות הברית, בהם תקיפות משותפות להשמדת מחסני נשק של דאעש והצהרות על מאבק בהברחות חיזבאללה ללבנון.

עוד באתר:

בו ביום

צפו: ניצול שבי החמאס נכנס בברית וקיבל שמות חדשים

אלי יעקובוביץ

חי באמונה

רכבו של החטוף נפרץ והפלאפון נגנב, כך הגיב

אלי יעקובוביץ

תיעוד המעצר

פריצה בצהריים: החשוד התחבא מתחת למיטה - ונלכד

גדי פוקס

הסיע שב"חים

"פתח את הדלת מאחורה" • תיעוד המעצר במונית

גדי פוקס

גם ניסיונות חיסול שסוכלו נגדו, שעל פי פרסומים יוחסו לדאעש, סייעו לבניית תדמיתו כמי שנלחם בטרור הקיצוני. עם זאת, מחברי הדו״ח מזהירים כי מאחורי השינוי החזותי מסתתרת תפיסה אסטרטגית מוכרת היטב מהעולם הג’יהאדיסטי.

לפי המסמך, א־שרע פועל בהתאם לעקרונות של אל־קאעדה: בניית שלטון באופן הדרגתי, יצירת לגיטימציה ציבורית, הימנעות מעימותים חזיתיים בטרם בשלו התנאים, והצגת פנים מתונות כלפי חוץ – כל זאת כחלק מ”סבלנות אסטרטגית” לטווח ארוך. הגישה הזו שונה מזו של דאעש, שניסה לכונן ח’ליפות באופן מיידי וללא תשתית יציבה, והוביל לקריסתו המהירה.

שינוי שמו של אל־ג’ולאני לאחמד א־שרע, לצד שינוי סגנון הלבוש, התסרוקת והרטוריקה, נתפס בדו״ח כמהלך מיתוגי ולא כאינדיקציה לשינוי אידאולוגי. המנהיג הסורי מציג עצמו כיום כשחקן מקומי, לא כג’יהאדיסט עולמי, מדבר על אחדות עדתית ושלום פנימי ומצהיר על שילוב כלל הפלגים במנגנוני השלטון. אולם לטענת החוקרים, אלה צעדים שמטרתם לבסס שלטון ויציבות – לא לוותר על תפיסת העולם הסלפית־ג’יהאדיסטית.

הדו״ח מדגיש כי גם תפיסת ההסכמים והדיפלומטיה משתלבת באותה אסטרטגיה. בתפיסה הג’יהאדיסטית, הסכמים אינם יעד סופי אלא כלי זמני: אמצעי לקניית זמן, לבניית כוח ולהחלשת האויב, שניתן ואף מצופה להפר ברגע שמאזן הכוחות משתנה. זו תפיסה המוכרת גם מארגונים כמו חמאס, חיזבאללה והג’יהאד האסלאמי – ושונה מהותית מההבנה המערבית של הסכם כמחייב ויציב.

בהקשר זה, מגעים מדיניים עם המערב ואף דיאלוגים אזוריים נתפסים בדו״ח כהמשך ישיר של אותה אידאולוגיה, ולא כסטייה ממנה. גם ניסיונו של א־שרע להציג את עברו מחדש – תוך טענה כי “טרור” הוא רק פגיעה בחפים מפשע – נתפס כניסיון לשכתוב נרטיבי, ולא כהבעת חרטה או שינוי ערכי.

לסיכום, על פי מכון עלמא,: הפחתת לחץ בינלאומי, השגת לגיטימציה והכשרת הקרקע לבניית משטר אסלאמי יציב בעתיד. כלפי חוץ – פרגמטיות ודיאלוג; מתחת לפני השטח – נאמנות לתפיסת עולם ג’יהאדיסטית ארוכת טווח.