
ביום שלישי בצהרים הלך לעולמו הרב יורם יעקב דוידוב ז"ל, שהיה איש אמונו ומקורבו של ראש ישיבת אור החיים מרן רבי ראובן אלבז שייבדל לחיים טובים, מזה שנים רבות. הלוויתו התקיימה בבית העלמין דרך החיים בבית שמש שם הוא נטמן למנוחת עולמים.
המנוח ז"ל חזר בתשובה והתחזק לאחר שנכנס ללמוד בישיבת 'אור החיים' בראשות מרן רבי ראובן אלבז, וכבר מאז שהיה בחור בישיבה הוא היה פעיל מאוד ומסייע בעניינים הניהוליים של הישיבה.
כשהמוסדות של הישיבה גדלו וצמחו והבינו שהרב אלבז לא יכול להמשיך להתנהל לבד והוא חייב מזכיר, רבי יורם יעקב ז"ל נבחר על ידי הרב אלבז באופן אישי להיות מזכירו ואיש אמונו.
עוד באתר:
בתחילה הוא היה גר בירושלים בהר נוף, ולפני 20 שנה הוא עבר דירה לבית שמש ובמסירות נפש היה נוסע כל יום בלי לוותר אף יום ללמוד בישיבה. הוא היה נוסע באוטובוס לישיבה, כאיש פשוט, גם לומד תורה וגם מסייע בניהול הישיבה ועוזר לראש הישיבה.
רבי יעקב ז"ל הלך והתקרב לרב אלבז ורכש את אמונו, הוא היה יושב איתו בלשכה ושימש את הרב ודאג לבריאותו. הוא דאג שהרב יאכל, שהרב ילמד, ושלא יפריעו לו יתר על המידה. הוא היה זה שסידר את כל הלוחות זמנים של הרב, את כל הבריתות, במאות ואלפי בריתות שהרב היה מוהל.
הוא היה גם סוגר את הלו״ז של כל הכנסים בהם השתתף מרן רבי ראובן אלבז. כל היציאות של הרב, כל מקום שהרב היה הולך, כל כנס, כל ראיון ברדיו, כל דבר, הכל היה עובר דרכו ואת הכל הוא היה עושה בפיקחות, בענווה גדולה, בנאמנות עצומה שהוא היה נאמן לרב.
רבי יעקב היה נחבא אל הכלים, שכשביקשנו להשיג תמונות שלו עם הרב זה לקח זמן עד שנמצאו כמה תמונות בודדות. אחד ממקורביו שח לנו "הוא היה מצלם את כל האירועים עם הרב, אף פעם לא צילמו אותו".
לפני כ-11 חודשים בערך הוא הרגיש פתאום לא טוב, והזיכרון שלו התחיל להשתנות. הוא חזר מהישיבה לביתו והבינו שהוא צריך ללכת לבדיקות. אחרי הבדיקות הוא התגלה שיש לו איזה גידול ל"ע בראש ובריאות.
במהלך השנה האחרונה הוא החל לעבור טיפולים והתייסר בייסורים נוראיים. הוא נפטר כשהוא היה בהכרה מלאה, הוא אמר את הוידוי יחד עם מורו ורבו ראש הישיבה הרב ראובן אלבז שהגיע לומר איתו את הוידוי המלא של יום כיפורים מרבנו ניסים, ואמר קריאת שמע ולאחר מכן הקדימו אותו והנשימו אותו ואחרי מספר שעות הוא נפטר.
הוא זכה והשאיר משפחה לתפארת. כל בניו אברכים יראי שמים, ובנו הקטן ייכנס בע"ה לחופה בעוד כחודש וחצי.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.



























