אישי אך ציבורי

"תפסה את הרגליים וברחה": המקרה המטלטל של בת המגיש

מגיש 'קול חי', הרב שלמה בכר משתף סיפור אישי על בתו – נס החנוכה המפעים, כדי להעלות מודעות לסכנות במרחב הציבורי ולחשיבות פיקוח נפש. "מחזק את הצורך לדבר ולהסביר, כדי למנוע טרגדיות נוספות"

יצחק חן

כ"ז בכסלו תשפ"ו, 17/12/25 18:18

א+

א-

בחור חרדי, חסיד, צללית. אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בפתח תוכניתו השבועית "מדברים מהלב", הרב שלמה בכר שיתף את המאזינים בסיפור אישי רגיש על בתו תמר, בת השמונה, במטרה להעלות מודעות לסכנות הנשקפות לילדים במרחב הציבורי. "הבת שלי חזרה מבית הספר, רגועה ומחויכת, אבל באמתחתה סיפור שלא שגרתי", סיפר הרב בכר. לדבריו, בדרך הביתה ניגשה הבת לגבר בשנות הארבעים לחייג לאימו ולבקש להתאשר ללכת קודם לבקר חברה, פעולה שנעשתה מתוך חינוך והנחיות הוריה.

הרב תיאר את האירוע שהתרחש תחת מטר גשם: "הוא הציע לה להיכנס מתחת לבניין, לשם נראה היה לה שהיא תרגיש בטוחה יותר. לשמחתי הרבה, הבת שלי פשוט תפסה את הרגליים וברחה משם. היא לא חוותה טראומה, ופעלה כפי שהיא חונכה". הרב בכר הדגיש את החשיבות של שיתוף המקרה למניעת מצבים מסוכנים נוספים: "אם הסיפור הזה יחסוך ולו סיפור אחד, טרגי, היה זה שכרי. אני קורא לזה פיקוח נפש".

בהמשך שיחה, הרב בכר הרחיב על משמעות הפיקוח ומודעות להורים: "התורה אומרת כי כאשר יקום איש על רעהו רצחון נפש, כן הדבר הזה. גם בחוקי הגויים, ההתייחסות לדברים כאלה היא חמורה מאוד, והנזק הוא נוראי. תפקידנו כהורים לפקוח עיניים, לתת לילדים כלים כיצד לשמור על עצמם, ובעזרת השם נרווה מהם נחת".

הרב בכר סיפר גם על חוויות נוספות שהגיעו אליו, המחזקות את חשיבות השיחה וההסברה: "לפני כמה חודשים, בחור בן 30 התקשר אליי מבית הסוהר, וסיפר בקול בוכה: 'אם הייתי שומע את השיחה הזו לפני שבע שנים, הייתי נמנע מהמעשה החמור שעשיתי'. הסיפורים האלה מחזקים את הצורך לדבר ולהסביר, כדי למנוע טרגדיות נוספות".

לסיום, הרב הדגיש את חשיבות השילוב בין זהירות והדרכה רוחנית: "כל אחד צריך להפעיל שיקול דעת ולהתייעץ עם רבותיו, אבל אי-הפעולה או ההזנחה הן מסוכנות. אנחנו גם ניתן מקום בסיפורי ניסים אישיים, כדי לחזק את האמונה ולראות כיצד ניתן להפוך מצוקה לנס. כל סיפור יכול להיות השראה ומורה דרך עבור אחרים".

האזינו לדברים החשובים המלאים – מתוך 'מדברים מהלב' ב'קול חי':