"לברך על הרעה"

השידוך התבטל במפתיע; החתן הגיש 'לחיים' עם דברי הודיה

"ברוך ה' שזה קרה עכשיו ולא אחרי החתונה", כותב האברך לחבריו בכולל חזון איש, למחרת ביטול השידוך | "הכיבוד הוא כדי להודות ולברך את השי"ת על כך שהשידוך התבטל כרצונו יתברך וזה הכי טוב" | הסיפור המלא

בצלאל קאהן

ג' בטבת תשפ"ו, 23/12/25 08:59

א+

א-

סיפור יוצא דופן שסופר אמש בתוכנית 'חינוך עם ערכים' הצליח לרגש מאזינים רבים ולגעת בלבם של לומדי תורה ואנשי רוח כאחד. הרב דוד ברוורמן שיתף במעשה נדיר שראה במו עיניו בכולל חזון איש בבני ברק – מעשה של אמונה, בגרות נפשית וקבלת רצון שמיים בעומקם של רגעים כואבים.

הרב ברוורמן, הלומד מדי בוקר בכולל לצד אביו, הבחין בכניסה לכולל בדבר חריג: עוגות ושתייה ערוכות בפינת הקפה. בתחילה נדמה היה שמדובר באירוסין או בשמחה משפחתית, אך מבט במודעה שנתלתה במקום חשף סיפור אחר לחלוטין. אברך מבוגר, שלפני שבועיים בלבד התארס ואף חגג את האירוסין עם חבריו לכולל, תלה מודעה בכתב יד ובה כתב כי השידוך בוטל.

אלא שבמקום ביטויי כאב, האשמה או אכזבה – המודעה נשאה מסר מפתיע ומעורר השראה: “חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה”. האברך ביקש מהלומדים לברך עבורו שיזכה למצוא את זיווגו האמיתי בקרוב, והסביר כי הכיבוד הונח במקום כדי להודות לקדוש ברוך הוא על כך שהשידוך התבטל – מתוך אמונה ברורה ש”אם היה יכול להיות טוב יותר, ודאי שהקב״ה היה עושה כן”.

במודעה הוסיף האברך דברי הודיה על עצם החיים, הבריאות, היכולת לראות, לשמוע ולנשום – ממש כשפת תפילת “נשמת כל חי”. הוא הדגיש את ההכרה שעדיף שהביטול אירע כעת ולא לאחר החתונה, וחתם בדברי אמונה פשוטים ועמוקים: “טוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו”.

להאזנה לתוכנית המלאה בהגשת הרב דוד ברוורמן ובצלאל קאהן ב'קול חי' >>>

לדברי הרב ברוורמן, האברכים שקראו את המודעה עמדו בדמעות. לא מדובר רק באכזבה אישית, אלא בשבר אמיתי: חלומות שנגדעו, תקוות שהתנפצו, כאב משפחתי ובושה אנושית. ובכל זאת – אותו אברך בחר להפוך את הרגע הקשה להודיה, לאמונה ולשמחה שקטה. לא רק לומר “זה משמיים”, אלא לחיות זאת בפועל.

הרב ברוורמן חיבר את הסיפור לעדויות נוספות של אנשי אמונה, ובהן אב שכול שבחר להודות לקב״ה על השנים שזכה לחיות עם בנו, גם מתוך הכאב הבלתי נתפס. לדבריו, מדובר במבט רוחני עמוק שאינו פשוט כלל – היכולת לראות בתוך הרעה יד אלוקית, תהליך, ותיקון.

זהו סיפור שאינו עוסק בגבורה חיצונית, אלא בגבורה שקטה של הנפש. גבורה של אדם שבוחר, דווקא ברגעי שבירה, להיאחז באמונה, להודות, ולומר בלב שלם: גם זה – רצון ה’.