דוח חדש

הקו האדום נחצה: מעל 100,000 מבנים בלתי חוקיים בנגב

מחקר רגבים חושף צניחה של 40% בבנייה הבלתי חוקית בנגב ובלימת פלישה לקרקעות מדינה, לצד חציית רף 100,000 המבנים הלא חוקיים. כל הנתונים על שינוי המגמה והשפעת מדיניות האכיפה של השרים בנגב

קובי אליה

ה' בטבת תשפ"ו, 25/12/25 10:39

א+

א-

הריסת מבנים בלתי חוקיים בנגב | צילום: תנועת רגבים

מחקר עומק חדש של תנועת רגבים חושף שינוי מגמה דרמטי בנגב בשנתיים האחרונות. לאחר תקופה של זינוק חסר תקדים בהיקפי הבנייה הבלתי חוקית בין השנים 2021 ל-2023, הנתונים העדכניים מצביעים על צניחה של כ-40% בהתחלות הבנייה הלא חוקיות במגזר הבדואי. הדו"ח, שהתבסס על ניתוח תצלומי אוויר וניטור שטח, משווה בין המדיניות הקודמת למדיניות הנוכחית ומראה כי בעוד שבשנים 2021-2023 נבנו כ-404 מבנים בלתי חוקיים מדי חודש, בשנת 2025 המספר הצטמצם ל-286 מבנים בחודש בלבד.

אחד הממצאים המשמעותיים ביותר בדו"ח נוגע לבלימת הפלישה לקרקעות מדינה חדשות. לראשונה מזה עשורים, בשנת 2025 כמעט ולא נרשמו פלישות לשטחים חדשים, והבנייה הבלתי חוקית שבוצעה נותרה ברובה בגבולות המקבצים הקיימים. ברגבים מייחסים את ההישג האסטרטגי הזה לשילוב שבין "תוכנית המיקודים" של השר עמיחי שיקלי לבין העברת סמכויות האכיפה למשרד לביטחון לאומי תחת השר איתמר בן גביר. העלייה באכיפה מול צבירי מבנים שלמים יצרה הרתעה משמעותית בשטח והפחיתה את התמריץ להתרחבות חיצונית אל עתודות קרקע פנויות.

על אף נתוני הבלימה המעודדים, המחקר מציב תמרור אזהרה בוהק בפני מקבלי ההחלטות. בשנת 2025 נחצה לראשונה "הקו האדום" של מאה אלף מבנים, וכיום קיימים בנגב למעלה מ-100,000 מבנים בלתי חוקיים. בשקלול נתוני הריסות המבנים, שעלו משמעותית בתקופה האחרונה, התוספת נטו של מבנים בלתי חוקיים בשנתיים האחרונות עומדת על כ-254 מבנים בחודש. בתנועת רגבים מדגישים כי למרות ש"הספינה מסתובבת", האתגר הלאומי העומד לפתחה של המדינה נותר עצום ומחייב מעבר ממדיניות של תגובה לתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח.

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, התייחס לממצאים ואמר: "אחרי שנים שבהן הנגב הופקר והבניה השתוללה אנחנו רואים התחלה חשובה ומשמעותית של החזרת המשילות. המספרים מוכיחים שכאשר יש רצון, מדיניות סדורה ועבודה עיקשת אותה מובילים השרים בן גביר ושיקלי – הדברים משתנים בשטח ובלימת הפלישה לשטחים חדשים היא הישג אסטרטגי. עם זאת, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לנוח על זרי הדפנה. היעד הלאומי אינו מסתכם בספירת מבנים שנהרסו, אלא בעיצוב עתיד הנגב. על ממשלת ישראל להחליף את מדיניות כיבוי השריפות בתוכנית אב לאומית ארוכת טווח".

לסיכום קורא דויטש לממשלה לסנכרן בין אכיפה נחושה לבין תכנון מודרני והסדרה סופית התחומה בזמן ובמקום. לדבריו, "מדיניות כזו היא המפתח החיוני לשמירת עתודות הקרקע של ישראל למען הדורות הבאים". הדו"ח מדגיש כי ההפחתה הדרמטית בהתחלות הבנייה הושפעה גם מביטול המדיניות שהגדירה מבנים רבים כ"בעלי עדיפות נמוכה לאכיפה", החלטה שהתקבלה בעבר והובילה להאצה בבנייה. כעת המבחן המרכזי של הממשלה יהיה ביכולת לשמר את המגמה ולהתמודד עם המסה הקיימת של המבנים הלא חוקיים.