מדוע יוסף לא שלח סימן חיים ליעקב הסובל?

כמדי שבוע, הגאון הרב צבי אריה אדלר, ראש ישיבת 'פאר התורה' בביתר עילית עם פינתו הקבועה מתורתו של האור החיים הקדוש לפרשת השבוע. היום (חמישי) עסק הרב בשאלה שמלווה דורות של לומדים סביב פרשת ויגש ודמותו של יוסף הצדיק. הרב פתח בציון עוצמתה של הפרשה, העמוסה בפנינים תורניים, ובחר להתמקד בשאלה אחת שמטרידה צעירים ומבוגרים כאחד: כיצד ייתכן שיוסף, לאחר שנמכר למצרים ועבר מסכת ייסורים קשה, לא מצא דרך להודיע לאביו יעקב שהוא חי, והותיר אותו לשבת באבל כבד במשך יותר מעשרים שנה.

לדברי הרב, האור החיים הקדוש מחדד כבר בפתח דבריו שהשאלה אינה מופנית כלפי ההשגחה העליונה. הגלות, השנים הקשות והצער של יעקב, כולם חלק מתוכנית אלוקית ידועה מראש, ואף מוסברים במקורות. השאלה היא אנושית ומעשית, ונוגעת לבחירתו האישית של יוסף עצמו. הרב הסביר כי האור החיים מבחין בין תקופות שונות בחייו של יוסף. בשנים הראשונות במצרים, כאשר היה עבד ולאחר מכן אסיר בבית הסוהר, לא הייתה לו כל יכולת מעשית לשלוח מסר לאביו. לא זמן, לא חירות ולא אמצעים. אך הקושי האמיתי מתחיל מרגע שיוסף יוצא מבית האסורים וממונה למשנה למלך מצרים. בשלב זה, לכאורה, דבר אינו מונע ממנו לשלוח שליח ולבשר ליעקב שהוא חי.

כאן מגיע, לדברי הרב אדלר, החידוש הגדול של האור החיים הקדוש. יוסף אמנם היה יכול לפעול, אך בחר שלא לעשות זאת. הסיבה לכך לא הייתה טכנית אלא מוסרית עמוקה. יוסף חשש שמסירת הבשורה לאביו תוביל בהכרח לבירור נסיבות היעלמותו, לחשיפת מעשיהם של האחים ולבושה גדולה מצידם. האור החיים קושר זאת לדברי חז"ל הידועים כי מוטב לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. יוסף, על אף כל מה שעבר, לא היה מוכן לגרום לבושת אחיו, גם במחיר אישי ומשפחתי כבד.

עוד באתר:

ניצלו את המלחמה

קיבלו פיצויים מהמדינה במרמה: מעצרים באלעד וביתר

אבי יעקב

תחרות הסולמות

יוסי ברגר ונמואל הרוש בדו-קרב טונים – מי ניצח?

מנחם טוקר

מלכודת מוות

"בלי חלונות ובלי מילוט": המחדל המבהיל בעיר החרדית

ישראל מאיר

צפו בתיעוד

נהג מונית הסיע שב"חים ונעצר על חם

אבי יעקב

המראיין העלה שאלה מתבקשת: כיצד ניתן להעדיף שיקול כזה גם על חשבון סבלו של האב ועל מצוות כיבוד אב. הרב השיב כי האור החיים מודע למתח החריף הזה ואף כותב במפורש שיוסף הכריע בדעתו, בצער גדול, שהמשך סבלו של אביו הוא מחיר כבד אך קטן יותר מן הנזק הרוחני והאנושי שעלול להיגרם מביזוי האחים. זו הכרעה שלא כל אדם מסוגל לה, אך יוסף, בגדלותו, קיבל אותה.

הרב סיכם בדברים נוקבים והדגיש כי המסר אינו הצדקת סבל או קריאה לדילמות בלתי אפשריות, אלא תזכורת לעומק חומרתו של ביזוי אדם מישראל. גם ברגעים קשים וכואבים, מוטלת על האדם האחריות להיזהר בכבודו של הזולת, משום שאין דבר חמור יותר מהלבנת פנים.

האזינו לפינה המלאה המשודרת מידי יום חמישי לקראת סיום מהדורת סוף השבוע ב'קול חי':