הפלייליסט במסר נוקב: די להתעללות בילדי גרושים

⇓ ⇓ ⇓ האזינו להנאתכם לפלייליסט המלא בסוף הסקירה ⇓ ⇓ ⇓

פלייליסט קצר יותר מהרגיל, אבל בשבוע הבא צפוי פלייליסט ארוך (המון שירים בפרשת ויחי).

כבר כמה שנים שמנהגי הוא לשלוח את הפלייליסט לקבוצה של חברים וידידים. וכל שנה (ובאתר אמס – רק שנה) בפרשת ויגש הנושא הוא כאוב מאוד, שיושב על ליבי. מי שעוקב אחרי הפלייליסט כבר יודע ששהסדר הוא סדר כרונולוגי: קודם אקטואלי, ולאחר מכן פרשת השבוע. אבל השבוע הפכתי את הסדר, משום שחשוב לי להתחיל דווקא בנושא הזה.

יעקב אבינו נפגש עם בנו אחרי 22 שנה. אנחנו לא יכולים לדמיין את השמחה העצומה שיעקב אבינו הרגיש באותה שעה. אבל יש עוד משהו שאנחנו לא יכולים לדמיין לעצמנו – את הצער הנורא שאבא מרגיש כאשר לא מאפשרים לו לראות את ילדיו.

עכשיו סיימנו את ימי חנוכה. יש הורים שלא נתנו להם לתת דמי חנוכה או מתנה לכבוד חנוכה לילדים שלהם. לצערנו יש אימהות ואבות, אבל הפעם אני מדגיש אימהות, שמשתמשים בילדיהם ככלי נשק נגד אבא של ילדיהם – מסיבה אחת בלבד: כדי לצער כמה שיותר את האבא.

אבל מי שמשלם את המחיר הכבד זה לא האבא, אלא הילד. הילד הוא זה שמוצא את עצמו מתמודד עם ביזיונות, עם תחושת ניכור ועם חוסר תמיכה. אין מי שייקח אותו לבית הכנסת, אין לו עם מי ללמוד ב״אבות ובנים״. הילד הוא זה שצריך להתמודד עם שאלות קשות כמו: ״את מי אתה אוהב יותר״ (זה קרה למישהו שאני מאוד מכיר, והתגובה שלו הייתה מכת יד בפנים של אותו אדם).

ראיתי סרטון מזעזע שבו ילד מחזיק את ידו של אביו ובוכה שהוא לא רוצה לחזור לאמא שלו. שוטר לוקח אותו בכוח מידי האבא, והאמא עומדת בצד, עם חיוך סדיסטי על פניה. באידיש יש משפט: ״עס איז א הימל געשריי״ – מה שעושים עם הילדים. זו רשעות שאי אפשר לתאר במילים. הדבר הזה הורס את הילדים יותר מכל דבר אחר.

ליבי צועק: ״עד מתי?!״ הרשעות הזאת תמשיך להרוס את חייהם של ילדים שלא באשמתם משתמשים בהם ככלי נשק? גם הם בני אדם, ורוצים לראות את אבא שלהם! אם יש אפילו אבא או אמא אחד שבזכות הטקסט הזה יעשו את הדבר הנכון – דיינו.

ועכשיו, ההקשר לשיר: בכל מוצאי שבת, במלווה מלכה, אנחנו שרים:
״והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם״ – במהרה בימינו, אמן.
יש הרבה שירים מצוינים על הפסוק הזה, אבל אני רוצה לשים שיר שפחות מוכר, עם סיפור מרגש מאחוריו. שיר ש״השיב בן לאבא״.
המלחין של האלבום שנקרא ״תתחדש״, רבי הערשל רוזנברג, סיפר שאחרי כמה שנים של ניתוק עם בנו, כשהתחיל לעבוד על האלבום הזה – לאט־לאט חזר הקשר עם בנו, שאף שר עמו בשיר האחרון של האלבום.

אנחנו נשמע את הגרסה בלייב מאירוע של הארגון ״קשר נפשי״ (ארגון המעניק תמיכה להורים לילדים המתמודדים עם ״קיום המצוות״).
הביצוע כמו באלבום הוא של בערי וובר עם בנו של המלחין רבי הערשל רוזנברג, ובגרסה שנשמע עכשיו – באמצע השיר מצטרף גם רבי הערשל עצמו לשיר ביחד עם בנו.
שימו לב לפזמון של השיר:

טאטע ליבע טאטע (אבא אהוב)
הער צו וואס איך בעט פון דיר (תשמע את מה שאני מבקש)
איך וויל אזוי נאנט זיין צו דיר (אני רוצה להיות קרוב אליך)

טאטע זיסע טאטע (אבא מתוק)
ווען קומסטו צוריק צו מיר (מתי אתה תחזור אליי)
ולב בנים על אבותם

טאטע זיסע טאטע (אבא מתוק)
ווען קום איך צוריק צו דיר (מתי אני אחזור אליך)

לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

אבל לפני זה נשמע את אברהם פריד שר את השיר הידוע מתוך מופע האסק ״אוי אוי אידעלעך״ – ״עד מתי״.
שייבנה בית המקדש במהרה בימינו, ואז יתקיים מה שאנחנו שרים במוצאי שבת: והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

עכשיו נחזור לפי הסדר הרגיל שלי. נתחיל עם ענייני דיומא.
היום, ה׳ בטבת, חסידי חב״ד חוגגים את ״דידן נצח״ – יום שבו קבע בית המשפט הפדרלי של ארצות הברית כי ספריית חב״ד שייכת לתנועת חב״ד ותישאר בידיו של הרבי מליובאוויטש.
לפני שאחשוף את הביצוע של השיר ״דידן נצח״ שנשמע עכשיו, רציתי לצרף עוד משהו: השבוע, ביום ראשון – זאת חנוכה – מלאו 8 שנים לשחרורו הניסי של הרב שלום מרדכי רובשקין מבית האסורים. אני זוכר היטב את השמחה והריקודים מחוץ לביתו במונסי.
אחד הדברים שדיבר עליהם בשיחותיו אחרי השחרור היה העיקרון שמלווה אותו – שלוש האותיות א׳ ב׳ ג׳: ראשי תיבות של ״אמונה, ביטחון, גאולה״. ובהשראה הזו הלחינו ייצי וולדנר ויעקב שוואקי את השיר ״א ב ג״ שנשמע בפלייליסט.
ועכשיו אחשוף את הביצוע של השיר ״דידן נצח״ שנשמע גם הוא בפלייליסט שלנו: סרטון של אבי פיאמנטה, שבו הוא מנגן בחליל צד את השיר ״דידן נצח״ ביום שחרורו של הרב אברהם מרדכי רובשקין, ולאחר מכן נשמע עוד שיר עם המילים הללו בביצוע של בערי וובר.

מסיבות חנוכה כבר הסתיימו לשנה זו. אכלנו אין־ספור ״לאטקעס״ ו״סופגניות״, ועכשיו רואים את ה״חורבן״ שזה גרם לנו – וחייבים להתחיל דיאטה. אבל לא סתם דיאטה, אלא דיאט מיוחד של ליפא שמעלצר!

 

תמיד בחנוכה, כשאני יושב מול המנורה אחרי הדלקת נרות חנוכה, אני חושב לעצמי: הלוואי והייתי יכול לראות את הדלקת המנורה בבית המקדש. כולם מכירים את השיר של אברהם פריד על החלום שלו, ובאחד החלומות יש את המילים:
״אהרן הכהן צינדט און די מנורה״ – החלום לראות את אהרן הכהן מדליק את המנורה. בעצם זה חלום של כל יהודי ויהודי, שנזכה כבר לראות את בניין בית המקדש השלישי.

זכיתי והקב״ה נתן לי רגש מיוחד לכל דבר ועניין שקשור לבית המקדש. גם בעת שאני עולה לציונו של אבי ז״ל בהר הזיתים, אני מתקשה להתנתק מלצפות במקום המקדש.
בספר שקניתי לאחרונה, ״תבנית הבית״ – שעושה סדר בבית המקדש בציורים ובהרבה פרטים על בית המקדש הראשון והשני – יש גם ביאור על מסכת מידות. שם מתואר קודש הקודשים ששלמה המלך בנה בבית המקדש הראשון.
מה שהתנגן לי בנשמה באותן דקות, ונראה לי מתאים במיוחד לרגעים הללו, הוא השיר של ר׳ אברהם מרדכי שוורץ ״אפריון״, שמילותיו מתוך ״שיר השירים״, ועל פי המפרשים שלמה המלך מתאר בו את קודש הקודשים שבנה. השיר מתאים כמובן גם לערב שבת, זמן שבו רבים נוהגים לומר ״שיר השירים״.

״ויגש אליו יהודה״ – אומר המדרש: היינו הגשה לתפילה. והרוקח מביא כאן הלכות תפילה, שמכאן לומדים את הדין שצריך לפסוע שלוש פסיעות לפני שניגשים לתפילת שמונה עשרה.
שלוש הגשות במקורותינו: אצל אברהם, אצל יהודה ואצל אליהו. ומה עניין הפסיעות הללו? שלא יעמוד אדם במקומו, אלא יעשה מעשה – כלומר, מעשה פיזי של הכנה והתקרבות אל השם.
נשמע את שלמה כהן עם השיר הנפלא: ״קל אלוקי הרוחות תן בי כוח לתפילתך״.

הספר ״ידות אפרים״ אומר: ״ויגש אליו יהודה״ – ראשי תיבות: ״וירא אליו השם״. מיד כשאדם רוצה לגשת אל השם, ומגלה את רצונו באמירה מפורשת או בפעולה מעשית – מיד השם נראה אליו, כפי הפסוק הידוע: ״טרם יקראו ואני אשמע, עוד הם מדברים ואני אענה״.
נשמע את אברהם פריד עם השיר ״עוד עוד״.

מסר נוסף שמביא ה״אמרי אמת״, עם רמז בשם ה״שפת אמת״, על מה שאמר חזקיהו לישעיהו כפי שמובא בגמרא בברכות:
״מקובלני מבית אבי אבא – אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים״.
אומר האמרי אמת ש״אבי אבא״ זה יהודה, שקיבל על עצמו ערבות על בנימין, ואף שהיה נראה לו שהוא מאבד את עולמו – לא רק עולם אחד אלא למעשה שני עולמות, כפי שרש״י מביא – עם כל זה אזר עוז ו״ויגש אליו יהודה״. מכאן למד חזקיהו שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים.
בפלייליסט שיבצתי כאן שיר נפלא של מרדכי בן דוד.

״ועתה כבואי אל עבדך אבי והנער איננו איתנו ונפשו קשורה בנפשו״:
״קשורה״ – בגימטריה תורה. אנחנו למדים מכאן שרק על ידי תורה אפשר לקשר ולקשור את נפש האב עם בנו. אשרי האב שמלמד את בנו תורה, וכך נפשם נשארת קשורה זו בזו, כפי שנאמר בפסוק: ״ונהיה אנחנו וצאצאנו״.
נשמע כעת את השיר ״ונהיה אנחנו״ של פרחי מיאמי בביצוע לייב.

ועכשיו לאג׳נדה שלי בעניין האחדות: יוסף הצדיק מתוודע לאחיו. הנה עוד שיר מהרשימה הארוכה של שירים על ״הנה מה טוב״ – הפעם של צודיק גרינוולד.

מאחר והפלייליסט של שבוע שעבר עלה באיחור גדול, אולי פספסתם את שיר האחדות האולטימטיבי של תשעה זמרים – ״כולנו אחים״.
לחן: משה פטל | עיבוד: יואלי דיקמן.
והנה הסולואים לפי הסדר: אודי אולמן, אפרים מנדלסון, יוני שלמה, אברימי רוט, שלמה כהן, יוסף חיים שוואקי, שמוליק ליסטוונד, גלעד פוטולסקי, אהרן רזאל.

סרח בת אשר שרה ליעקב אבינו ״עוד יוסף חי״. מוטי אילאוויטש כתב והלחין, ובערי וובר שר, ובו הוא מעביר מסר חשוב מאוד:
תגיד לעצמך – לא משנה מה שאני עובר, אני יכול להיות צדיק וגיבור, בדיוק כמו יוסף.
(הגיע הזמן שתלמדו אידיש 😊)

שיר לכבוד שבת: הדבר הראשון שיעקב אבינו עשה כשנפגש עם יוסף הצדיק, מופיע ברש״י – שהיה קורא קריאת שמע.
נשמע את דדי גראוכר ביחד עם עמית ליסטוונד שרים מחרוזת ״שמע ישראל – הוא אלוקינו״, מתוך קדושה בתפילת מוסף של שבת.

שתהיה לכם שבת שלום.

---

סדר השירים לפרשת ויגש תשפ״ו

עד מתי – אברהם פריד
והשיב – בערי וובר, רבי הערשל והידי רוזנברג
דידן נצח – חב״ד
דידן נצח – בערי וובר
א ב ג – יעקב שוואקי
דיאט – ליפא שמעלצר
אפריון – אברהם מרדכי שוורץ
קל אלוקי הרוחות – שלמה כהן
עוד עוד – אברהם פריד
אל תתייאש – מרדכי בן דוד
ונהיה – פרחי מיאמי
הנה מה טוב – צודיק גרינוולד
כולנו אחים – זמרים שונים
עוד יוסף חי – בערי וובר
שיר לכבוד שבת: שמע ישראל – הוא אלוקינו, דדי גראוכר ועמית ליסטוונד