מלחמת אחים: מה עושים כשאין בן ממשיך רשום?

אחד האתגרים המורכבים ביותר בחיים במושבים הוא הניסיון לגשר על הפער שבין מבנה המשפחה המתרחב לבין החוק היבש, המאפשר להוריש נחלה חקלאית ליורש אחד בלבד. מצב זה הופך את המשק המשפחתי לא פעם לזירה של עימותים משפטיים ורגשיים, במיוחד כאשר ההורים אינם מסדירים את זהות "הבן הממשיך" עוד בחייהם. עורכת הדין ליאור מנדלסון שור, מומחית לדיני מושבים וקיבוצים, מסבירה כי היעדר צוואה מפורשת הוא "מתכון ודאי להתלקחות בין אחים".

במקרה של משפחת ל', שבו ההורים נפטרו ללא צוואה או מינוי ממשיך, שני אחים בעלי יכולת כלכלית התחרו על הזכות לרכוש את חלקם של יתר היורשים. עו"ד מנדלסון שור מבהירה כי החוק בישראל קובע שעל המשק להישאר כיחידה אחת: "יש להעדיף כי יורש אחד יחזיק במשק בשלמותו, תוך פיצוי שאר היורשים". עם זאת, היא מדגישה כי הבחירה אינה מסתכמת רק בשאלה מי מציע את הסכום הגבוה ביותר, "אלא מי מבין היורשים הוא המתאים ביותר להמשיך ולהחזיק במשק".

בתי המשפט פיתחו לאורך השנים סדרה של מבחנים לקביעת זהות היורש המועדף במקרים כאלה. בין הקריטריונים ניתן למצוא זיקה מעשית לחקלאות, מגורים בנחלה טרם הפטירה, ותרומה אקטיבית לתחזוקת המשק. "חשוב להבין שבהיעדר צוואה וכאשר הליך הבן הממשיך לא הושלם כחוק לפני מות ההורים, יברר בית המשפט האם במהלך החיים ההורים הביעו עמדה כלשהי לגבי זהות הממשיך", מסבירה מנדלסון שור. במידה ואין עדיפות ברורה לאחד הצדדים, הנחלה עשויה לצאת למכירה והכספים יחולקו בין כולם.

עוד באתר:

תיעוד נדיר

"תצפצף עליהם": הראב"ד השליך את צו הגיוס לאש | צפו

נתי קאליש

צפו

בפלג הפתיעו וחסמו גם ליד אשדוד; בהנהגה מתנערים

נתי קאליש

השיעור המלא

לנגד עיניי הנדהמות; העשיר התחיל לצרוח על אשתו

הרה"ג מרדכי מלכא

המלחמה בפרוטקשן

האיום הוקלט: "אמרתי לך שיקרה משהו שלא תאהב"

שמעון כץ

סוגיה נפיצה נוספת עלתה במקרה של משפחת ש', שבו אחד האחים דרש בעלות על הנחלה בטענה שהשקיע כספים ברפת והקים בה מבנה. עו"ד מנדלסון שור מבהירה כי השקעה כזו, גדולה ככל שתהיה, "לא יוצרת לבדה סיבה מספקת לבעלות", אך היא בהחלט מקימה זכאות לפיצוי כספי. במקרה של בנייה בלתי חוקית, המצב מסתבך: "היורש שביצע את ההשקעה במבנה הלא חוקי יוכל אולי לבקש חלק מהעלויות חזרה, אך הוא גם זה שיידרש לממן את הריסת המבנה".

רבים מהילדים המטפלים בהוריהם המבוגרים במושב סבורים כי הקרבתם האישית מעניקה להם עדיפות קניינית, אך המציאות המשפטית שונה. מנדלסון שור מסבירה כי בתי המשפט לא מעניקים זכות ירושה אוטומטית על בסיס טיפול, אך לוקחים זאת בחשבון במסגרת "צדק חלוקתי". לדבריה, ניתן לכמת את שעות הטיפול והעבודה במשק לכסף לפי עלות שכר עבודה של עובד שכיר או מטפל חלופי שנחסך, וסכומים אלו יתווספו לחלקו היחסי של האח המטפל בעת חלוקת העיזבון.

מקרה קיצון נוסף הוא סירוב של יורשים להתפנות מהנחלה, כפי שאירע במשפחה שבה בת שגרה במשק שנים רבות טענה לזכות מגורים קבועה. עו"ד מנדלסון שור מדגישה כי "מגורים בנחלה כשלעצמם אינם יוצרים זכות לדיירות מוגנת ואף לא זכות ירושה". במקרה זה, למרות המגורים הממושכים, הבת נדרשה לפנות את הנחלה לטובת הבן הממשיך שנקבע בצוואה, תוך שהיא מקבלת פיצוי הולם המשקף את השקעותיה בנכס ואת השנים שבהן סייעה בתפעולו.