אסטרטגיית נתניהו: הכרה בסומלילנד, מכה אנושה לחות'ים

הכרה היסטורית בקרן אפריקה: ההגעה היום (שלישי) של שר החוץ גדעון סער לסומלילנד לאחר ההכרה בה על ידי רוה"מ נתניהו כרפובליקה העממית של סומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית, מהווה רגע סימובלי, וזה הזמן לחזור מעט לאחור ולבחון את ההחלטה ואת משמעותה; החלטה כבדת משקל ורבת משמעויות, שיש לה השלכות נרחבות במגוון נושאים, בזה ובבא.

לפני שנרחיב בנושא כדאי להכיר את בן הברית החדש, נשיא סומלילנד, עבד א-רחמאן מוחמד עבדאללה, המכונה "עִרּוֹ" – מי שהרים את הכפפה והחליט לכרות ברית מדינית חשובה שתביא את מדינתו להכרה בינלאומית. עבד א-רחמאן נכנס לתפקידו רק לפני כשנה, וזאת אחרי מאבק פוליטי אורך שניהל כיו"ר האופוזיציה בממשלה שקדמה לו, שלא עשתה רבות למען התושבים. א-רחמן שעומד בראש מפלגת 'וואדאני' נבחר כיוון שהבטיח את חיזוק המוסדות הדמוקרטיים מבית, שיקום הלגיטימציה הציבורית לאחר שנות מתיחות פנימית, ובמיוחד העמקת הקשרים עם שחקנים אזוריים ובינלאומיים במטרה להשיג הכרה רשמית בעצמאות סומלילנד.

ההודעה על חידוש היחסים הגיעה לאחר חודשים ארוכים של מגעים אינטנסיביים וחשאיים שהתנהלו בין ישראל לבין א-רחמאן ואנשיו אותם ריכז שר החוץ גדעון סער. בשנה האחרונה נערכו שני מפגשים חשאיים חשובים מאוד בנושא. הראשון היה בעת שסער נפגש עם הנשיא הסומלי (לא פורסם היכן נערכה הפגישה), ובביקור חשאי שערך הנשיא הסמולילנדי בישראל בחודש החגים האחרון. בין לבין נערכו ביקורים הדדיים נוספים בהובלת המוסד הישראל שהיה הראשון לטוות את הקשר לצד בכירים ממשרד החוץ.

אסטרטגיה ומיקום גאוגרפי

אז מה ההיסטוריה של סומלילנד ומה של סומליה ממנה היא מבקשת לפרוש? למה ההודעה הישראלית הדהימה את העולם ומה הרווחים האסטרטגיים שקונה ישראל ברווח החדש? סומלילנד, המדינה בקרן אפריקה (הידועה גם בשם 'חצי האי הסומלי') שבצפון-מזרח היבשת, ובצפון מדינת סומליה, גובלת באתיופיה בדרום-מזרח ובג'יבוטי במערב, ועיר בירתה היא הרגייסה. מדובר במדינה המכילה יותר מששה מיליון נפש, דתה היא האסלאם ושפותיה הרשמיות הן סומלית וערבית. גודלה עומד על 137,000 קמ"ר, מה שאומר שהיא גדולה מישראל.

המיקום שלה אסטרטגי במיוחד שכן היא שוכנת במרכז 'קרן אפריקה', דרומית למפרץ עדן שבים הערבי ומאפשרת שליטה ימית, אווירית ומודיעינית על מיצרי באב אל-מנדב שבדרום ים סוף, אזור מושבם של המורדים החות'ים, ועל המרחב באחד מצמתי השליטה החשובים של העולם. סומלילנד שפרשה לפני 35 מסומליה רוצה עצמאות מוחלטת, בניגוד לשלטון במוגדישו שרואה בה חלק אינטגרלי משטח סומליה. אבל למרות להודעות הזעם הסומליות על קריעת חבל ארץ זה מסומליה הריבונית, נבירה בהיסטוריה של האזור מגלה שסומליה, כמו חברתה 'פלסטין' היא המצאה בת זמננו שבכלל לא היתה קיימת בעבר.

היסטוריה וקולוניאליזם

נסביר: מאז ומעולם, וכך גם משך כשמונה מאות שנה, מאז הגיע האסלאם לאזור והחל במלחמות קשות ובמרחצי דמים נגד אתיופיה הנוצרית השכנה, ועד לשנת 1960 למניינם, לא הייתה קיימת מדינה בשם סומליה. האזור היה מלא בסולטנויות מוסלמיות שהתפרסו על פני שטחים שונים באזור ושלטו בשבטים מקומיים. לפני כמאה וחמישים שנה גברה ההתעניינות והחמדנות האירופית באפריקה ומעצמות אירופה החלו לשלוט בה ולהגביר את הקולוניאליזם באזור.

הבריטים האימפריאליסטים שהשתלטו באותם ימים כמעט על כל ארצות המזרח החלו בשנת 1840 למניינם בקשרי מסחר עם השבטים המקומיים באזור, השתלטו על אזורי החוף החשובים בה וברבות השנים בנו מדינת חסות מקומית שנקראה 'סומלילנד הבריטית'. 'סומלילנד הבריטית' התקיימה עד לשנת 1960, אז שאבו הסומלילנדים אומץ ודרשו עצמאות. ימים לאחר דרישת העצמאות התאחדה סומלילנד הבריטית עם 'סומלילנד האיטלקית' ויחד הם יצרו לראשונה אי פעם מדינה שקיבלה את השם סומליה. כמה שנים לאחר מכן נפלה סומליה לידיים קומוניסטיות במסגרת ההשתלטות שנוהלה ממוסקבה.

הטבח והמאבק לעצמאות

בסומליה הוקמה מפלגת ה-SRSP, שלטון טוטליטרי שנשען הן על עקרונות השריעה והן על ה"סוציאליזם" הקומוניסטי. השלטון המרכזי ראה בסומלילנדים אויבים שיש להשמידם. הצבא הסומלי בפיקודו של פושע המלחמה, הגנרל מוחמד סעיד הרסי הפגיז ללא רחמים את שלוש הערים המרכזיות בהם התגוררו בני שבט האיסק. הם החריבו כליל את היישובים וביצעו רציחות המוניות. ב'וקיפדיה' מצוטט ברוס ג'נטלסון שתיאר את הטבח: "כוחות הממשלה הגיבו ב'פראות מחרידה'… לא פחות מחמישים אלף סומלים מתו והעיר הרגייסה כמעט שוטחה כאשר הדבר הוצג כמסע רצח עם של המשטר נגד בני האיסק".

העולם הצבוע שתק. היחידה שניסתה להתריע הייתה ישראל שהציפה את הנושא באו"ם. כעת, הטענה של סומלילנד היא שהיא אינה "פורשת" ממדינה קיימת, אלא משחזרת ריבונות שהייתה לה. הצביעות הבינלאומית מגיעה לשיא כשסומלילנד נחשבת לגן עדן נקי ממליציות ועם דמוקרטיה נדירה, בעוד סומליה ידועה כמקור טרור של 'אל-שבאב' ושודדי ים. העולם עסוק ב'פלסטין' הקטנה בהרבה ומייצאת הטרור, אך מתעלם מסומלילנד כי אינה מבקשת עצמאות ממדינה יהודית.

ריבונות ובריתות אסטרטגיות

סומלילנד פועלת כישות מדינית לכל דבר: יש לה ממשלה ומטבע צמוד לדולר, אך חסרה לה ההכרה הבינלאומית. עד כה הישות היחידה שהכירה בהם הייתה טייוואן. כעת, עם ההכרה הישראלית נחצה הרוּבִּיקוֹן. אתיופיה חתמה על הסכם להחכרת נמל ברברה אך טרם הכירה רשמית. איחוד האמירויות מחזיקה באינטרסים חופפים לישראל, בונה מסלול תעופתי צבאי ויכולה לשרת מטוסי קרב לניטור פעילות איראנית או חות'ית. מטוסי קרב ישראלים שיצאו משם לתימן יקצרו את הדרך ב-70%.

ישראל קנתה את הממשלה הסומלילנדית ופתחה לעצמה אפשרויות לבניית בסיסים צבאיים. החגיגות בהרגייסה והנפת דגלי ישראל מראות שעשינו את הצעד הנכון. מדובר גם בדריסת רגל כלכלית – סקרים גיאולוגיים מעידים על פוטנציאל נפט וגז גדול, וההכרה הישראלית היא חותמת כשרות עבור חברות בינלאומיות. ההכרה תפתח את הדלת לפתרון בעיות פיננסיות וסיוע בינלאומי.

בפרק הבא: מדוע ארה"ב לא הכירה עדיין במדינה החדשה ומדוע טורקיה, איראן, החות'ים ומצרים חוששות כל כך מהברית האסטרטגית החדשה?