איראן מאיימת, הישראלים חוזרים: זינוק בביקוש לטיסות

אווירה של דריכות וחשש אופפת את הישראלים השוהים בימים אלה מעבר לים, כאשר הדיווחים על הסלמה ביטחונית אפשרית ומתיחות גוברת בציר שבין וושינגטון וירושלים לטהרן, מובילים לגל של ביקושים לכרטיסי טיסה בכיוון אחד – הביתה. הזיכרון הקולקטיבי הטרי מאירועי העבר עושה את שלו, ורבים אינם ממתינים להודעות רשמיות או לביטולי טיסות, אלא ממהרים להבטיח את מקומם על המטוסים ארצה, מחשש ששמי המדינה ייסגרו והם ייוותרו נצורים בארצות ניכר ללא יכולת לשוב למשפחותיהם.

סוכני הנסיעות מוצאים את עצמם בלב הסערה, כשהם מתמודדים עם עומס פניות חריג מצד אזרחים המבקשים להקדים את שובם בכל מחיר. אחד הסוכנים תיאר את התחושות בשטח בשיחה עם 'אמס': "הישראלים למודי ניסיון מן העבר, כאשר פרץ בהפתעה מבצע עם כלביא ואלפי ישראלים נתקעו בחו"ל והם לא לוקחי סיכונים, יש להם משפחה, ילדים, הורים והם רוצים להיות איתם כאן כאשר האזעקות נשמעות והטילים מתעופפים בשמים". הדברים משקפים את הצורך הבסיסי להתאחד עם המשפחה בעת צרה, גם במחיר של קיצור חופשות או נסיעות עבודה דחופות.

בתוך גל השבים בולטת נוכחותם של אנשי המגזר החרדי ומשגיחי כשרות רבים המתפרנסים בחו"ל, אשר עוזבים את משמרתם וממהרים לשוב לישראל לפני שהמצב יחמיר. במקביל, חוסר הוודאות מרחף כעת מעל תוכניותיהם של מאות חסידים, אשר נערכו לצאת בשבוע הקרוב למסעות תפילה מסורתיים על קברי צדיקים. מדובר בנסיעות המתוכננות למועדי ההילולא של הרה"ק ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר בפולין ושל מייסד שושלת לעלוב הרה"ק רבי דוד מלעלוב – גם הוא טמון בפולין, כאשר כעת קיומם של המסעות הללו מוטל בספק רב לאור המצב הביטחוני הרגיש.

עוד באתר:

צפו בדברים

פורים לא יום של שיגעון - אלא יום מתן תורה

נתי שולמן

מלחמה לה' בעמלק מדור דור

'שאגת ארי': ישראל תוקפת באיראן, אזעקות לאורך השבת

קובי פינקלר

דעה

אחרי 16 שנה: זה רגע השיא בכהונת ראה"מ נתניהו

פנחס בן זיו

ונשמרתם

פיקוד העורף מעדכן הנחיות: איסור התקהלות עד ליל פורים

קובי פינקלר

הבהלה הנוכחית ניזונה לא רק מהפחד הביטחוני הישיר, אלא גם מהטראומה הכלכלית של מבצע "עם כלביא" שהתרחש בחודש יולי 2025. באותה תקופה, ישראלים רבים שנתקעו בחו"ל ללא יכולת לשוב נאחזו בתקווה לקבלת רשת ביטחון כלכלית בדמות פיצוי ממשלתי. הציפייה הייתה לקבל כ-150 דולר ליום לכיסוי הוצאות מחיה ולינה, עד לתקרה של 750 דולר לאדם, כאשר המימון היה אמור להתחלק בין קופת המדינה לבין חברות התעופה השונות.

אלא שהמציאות טפחה על פניהם של הנוסעים באותו אירוע. משרד האוצר הציב התנגדות נחרצת להעברת התקציבים הנדרשים, מה שהוביל למבוי סתום ולמחלוקת תקציבית מתמשכת. הפיצוי המיוחל נותר בגדר הבטחה לא ממומשת, כשהוא ממתין להכרעות ממשלתיות ולבירוקרטיה סבוכה של העברת נתונים. לקח מר זה צרוב היטב בתודעת הנוסעים כיום, המבינים כי בעת משבר הם עלולים למצוא את עצמם לבד במערכה הכלכלית, ולכן הם מעדיפים לחזור הביתה כל עוד הדבר מתאפשר, גם במחיר כלכלי מיידי.