מחקר מקיף שפורסם בימים האחרונים מציג תמונה קשה וחד משמעית של השיח השולט בעיתונות הטורקית המזוהה עם משטרו של רג’פ טאיפ ארדואן מאז מתקפת ה־7 באוקטובר. על פי ממצאי המחקר, כלי תקשורת מרכזיים בטורקיה הפכו לבמה קבועה להפצת עוינות לישראל, לגיטימציה לארגון הטרור חמאס ושיח אנטישמי חריף, שחורג מגבולות ביקורת מדינית לגיטימית.
המחקר נערך על ידי המכון למדיניות העם היהודי והתבסס על ניתוח שיטתי של כ־15 אלף טורי דעה שפורסמו בעיתונים Sabah ו-Hurriyet, הנחשבים לבעלי קו פרו־ממשלתי מובהק. "סבאח" מתפקד בפועל כשופר של מפלגת השלטון, ואילו "הורייט", שבעבר ייצג קו עיתונאי עצמאי וליברלי יותר, שינה את פניו לאחר שנרכש בידי גורמים המקורבים לארדואן.
הממצאים מצביעים על דפוס מטריד: כ־40 אחוז מהמאמרים שעסקו ביהודים הכילו תכנים העונים להגדרה של אנטישמיות לפי תקני IHRA. בין היתר זוהו רמיזות לקונספירציות על “הון יהודי”, השוואות בין ציונות לנאציזם, זלזול בשואה וניסיונות לצייר את היהודים כגורם אפל המניע תהליכים גלובליים.
עוד באתר:
גם היחס לישראל מצטייר כעויין ושיטתי. ישראל מתוארת באופן עקבי כישות כובשת ואלימה, ולעיתים אף מושווית לגרמניה הנאצית. אזכורים מאוזנים או חיוביים של ישראל כמעט ואינם קיימים, והנרטיב השולט מציג אותה כאחראית בלעדית להסלמה ולסבל באזור.
במקביל, חמאס זוכה ליחס סלחני ואף אוהד. כמעט מחצית מהמאמרים הציגו את ארגון הטרור באור חיובי, והשאר נטו לניטרליות מכובסת. מחבלי חמאס כונו “לוחמי התנגדות” ומנהיגיהם תוארו כקדושים, תוך טשטוש או השתקה של פשעי הטבח והאכזריות שבוצעו ב־7 באוקטובר ובמקרים רבים נוספים.
גם עצם המתקפה כמעט ואינה זוכה לגינוי ברור. בעיתון "סבאח" אף נמצאו טורים שהביעו הבנה או הצדקה למעשים, בעוד ש-"בהורייט" נרשמה מידה מסוימת של הסתייגות, אך ללא אמירה מוסרית חדה.
