"מרה" – מה היה שם בדיוק? ומתי בני ישראל התגיירו?

בפרשתנו, פרשת בשלח, הגיעו עם ישראל ל'מרה'. שם נצטוו ישראל על חלק מן המצוות וביניהן מצוות שבת, כפי שאנו שרים בפיוט שחיבר הרב יהונתן איש שפיירא: "חוּקּוֹתֶיהָ בְּמָרָה נִצְטַווּ בְּאַזְהָרָה, כַּהֲרָרִים בַּשַּׂעֲרָה תְּלוּיִים הִלְכוֹתֶיהָ".

הפולמוס ההלכתי: האם "חצי יהודי" חייב בשבת?

בשנת תר"ח בערה כל ירושלים כמרקחה, כאשר אחד הרבנים פסק לגר שמל אך טרם טבל, כי עליו לחלל את השבת כדי שלא יתחייב מיתה, כפי שאמרו חז"ל: "גוי ששבת חייב מיתה".

עוד באתר:

ההצהרה המלאה

גל הירש לנתניהו: "ראיתי אותך כשליבך נשבר"

קובי אליה

כעת בשידור חוזר

התכנית המלאה: שמוליק קליין וחנניה סונדרס ב'שולמלייכם'

שולמלייכם

ערב שבת 'שירה'

השידור המלא: ירון בר מנגן לכם את סוף השבוע

קול חי מיוזיק

תיעוד עוצר נשימה

אל תנסו את זה בבית: טיפס על מגדל בן 101 קומות

שמעון כץ

אך ה'בנין ציון' (ח"א סי' צא) טען לעומתו כי לא רק שגר שמל ולא טבל פטור ממיתה אם שמר שבת, אלא שהוא אף חייב לשמור שבת; וכפי שכתב אחד מן הראשונים, שגר שמל ולא טבל הרי הוא כ"מקצת ישראל".

ה'אבני נזר' (יורה דעה ח"ב שנא) מסכים לעיקרון דבריו של ה'בנין ציון' כי אינו חייב מיתה, אך טוען שאינו חייב לשמור שבת, כיוון שלא טבל ואין עליו שם ישראל לגמרי.

בין מרה לסיני: מעמד בני ישראל לפני מתן תורה

זהו בדיוק מה שקרה בפרשתנו לעם ישראל בחלון הזמן שבין מרה להר סיני. במרה נצטוו על השבת (שמות טו, כג-כה): "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה… שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט".

דורשת הגמרא בסנהדרין (נו.): עשר מצוות נצטוו ישראל במרה – שבע שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן: דינין, שבת וכיבוד אב ואם. אלא שיש לשאול: כיצד עם ישראל שמרו את השבת לאחר מרה, הרי לבני ישראל היה דין "בן נח" לשיטת רש"י (ע"ז ג.) כל עוד לא עמדו בסיני?

"חוקותיה" מול "הלכותיה" – מה בדיוק נצטוו?

ה'אור זרוע' (הלכות ערב שבת, סימן א') עונה כי במרה לא נאמרו כל הלכות שבת ואיסור מלאכות, אלא רק עניין השבת הכללי.

אולם ה'חתם סופר' מתרץ בשם ה'נחלת יעקב', כי הם נצטוו ללמוד את הלכות השבת ופרטיה, אך לא חויבו לקיים את המצוות בפועל עד מתן תורה. זהו הרמז בפיוט: "חוקותיה" ניתנה במרה, אך "הלכותיה" (הפרטים המרובים) נשארו תלויים כהררים בשערה עד סיני.

למעשה מקור הדברים תלוי בגמרא במסכת יבמות (מו.) "תנו רבנן גר שמל ולא טבל ר"א אומר הרי זה גר שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו טבל ולא מל ר' יהושע אומר הרי זה גר שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו וחכמים אומרים טבל ולא מל מל ולא טבל אין גר עד שימול ויטבול"

ופסק הרמב"ם: (הלכ' אסו"ב יג ו) : "גר שמל ולא טבל או שטבל ולא מל אינו גר עד שימול ויטבול"

משמעות הציווי בתורת הקבלה:

בתורת האר"י ז"ל יש משמעות מיוחדת במצוות שנצטוו לפני מם תורה כי הם מצוות שבאו לתקן את חטא אדם הראשון שכפר בעיקר כאשר כפר טובת הקדוש ברוך הוא והמרה את פיו, וחטאו נתגלגל והשפיע על כל חלקי חטאי הדורות-ובינהם דור הפלגה.

לשון ספר הליקוטים: "וסוד הענין הוא כי עדיין לא נתקנו עבירות של אדם הראשון ועבירות שלהם בהיותם בגלגול דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום לכן הוכרחו לתקנם ולקיימם טרם נתינת התורה בהר סיני וזה עניינם:

הנה כנגד עון דור הפלגה שכפרו בעיקר ועבדו עבודה זרה כמו אדם גם כן לכן נתן להם במרה שבה ודינים שלה ובזה נתקן עון ע"ז וזה סוד הפסוק (ישעי' נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת שומר שבת מחללו" ודרשו רז"ל "אפילו עובד ע"ז כאנוש שהיה בדור המבול מקיים השבת מוחלים לו כל עונותיו"

כי המודה בע"ז כאלו כופר בכל התורה כלה והכופר בע"ז כמודה בתורה כלה והמקיים שבת כהלכתו כאלו מקיים כל התורה כלה וגס נתקן עון כופר בעיקר כי הרי המודה בשבת מודה שיש עיקר למעלה שברא העולם בששת ימי בראשית וישבות ביום השביעי"

לפי האר"י מאד מבואר מדוע ומה נצטוו ישראל דווקא במרה על השבת, לא רק בגלל שהיו צריכים להטהר מעבודה זרה לפני מתן תורה אלא בגלל שהתלוננו "וילנו העם על משה לאמר מה נשתה" התלונות והטענות הם חוסר באמונה שמקורם בחטאי עבודה זרה של דור הפלגה וחטא אדם הראשון ולכן יש לתקן זאת על ידי מצוות השבת.

ננסה להבין מה היא מצוות השבת ומדוע היא חשובה כמעט כקבלת יהדות.