
השליח האמריקני סטיב וויטקוף נוחת היום בישראל לשיחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרמטכ"ל אייל זמיר ובכירים נוספים, על רקע חלון זמן קצר וטעון במיוחד. כבר בסוף השבוע צפוי וויטקוף להמשיך לאיסטנבול, שם ייפגש יחד עם ג'ארד קושנר עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ועם נציגי מדינות מתווכות. מבחינת וושינגטון, הימים הקרובים אמורים לספק תשובה ברורה: האם טהרן נכנסת למסלול מו"מ כן ומחייב – או מושכת זמן.
על פי הדיווח בחדשות 12, בישראל מעריכים כי המבחן האמריקני יהיה מהיר וחד. אם יתברר עד יום שישי שהאיראנים אינם מוכנים להתקדם להסכמות מהותיות, האופציה הצבאית תחזור להיות הדומיננטית על שולחן מקבלי ההחלטות בארה"ב. בירושלים מדגישים כי עצם קיומו של מו"מ אינו נתפס כמהלך פיקטיבי או כתרגיל אמריקני, אך החשדנות נותרת גבוהה באשר לתוצאותיו.
אחד החששות המרכזיים בישראל נוגע לליבת הסוגיה הגרעינית: האפשרות שוושינגטון תוותר על דרישת “אפס העשרה” ולא תעמוד על הוצאת כ־450 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים, שמיקומם כיום, לפי ההערכות, מתחת להריסות מתקנים. גורמים מדיניים מעריכים כי פשרות בנקודה זו עלולות להשאיר בידי איראן יכולת פריצה מסוכנת גם לאחר הסכם.
עוד באתר:
עוד בנושא:
שינוי כיוון? באיראן מאותתים על גמישות בתחום הגרעין
מעבר לגרעין, בירושלים מודאגים גם מהשוליים שעלולים להפוך למרכז: הטילים הבליסטיים והטרור האזורי. בישראל חוששים כי גם אם תהיה הבנה עמוקה עם האמריקנים בנוגע לגרעין, הדרישות הישראליות להקפאת פרויקט הטילים ולבלימת פעילות שלוחות איראן במזרח התיכון יידחקו הצידה כחלק מ”עסקת חבילה” מצומצמת.
על רקע זה, בוצעו בימים האחרונים תיאומים ביטחוניים אינטנסיביים. הרמטכ"ל זמיר שב מביקור קצר אך עמוס בארה"ב, שבו התקיימו דיונים עם מקביליו ועם בכירים במערכת הביטחון האמריקנית. יחד איתו נסעו גם קצינים בכירים, ובהם מפקד חיל האוויר הבא. גורמים במערכת הביטחון אמרו: "אין חלופה לשיחה ב-4 עיניים". עם חזרתו, נועד זמיר עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, והשניים דנו בהערכת המצב האזורית ובמוכנות צה"ל לכל תרחיש.
במקביל למגעים המדיניים, ארה"ב הגבירה נוכחות והפגנת כוח באזור באמצעות תרגילים נרחבים בים ובאוויר, לצד חיזוק מערכי ההגנה האווירית. המסר לאיראן כפול: נכונות להידברות – לצד הכנה אופרטיבית להסלמה. בישראל מעריכים כי גם אם יימשכו השיחות, הכיוון הסופי עשוי להיות צבאי, מתוך הבנה אמריקנית שהזמן פועל לטובת טהרן ולא לטובת היציבות האזורית.

























