לראשונה: היועמ"ש וינשטיין אוסר על 'כספים קואליציוניים'

לאחר מערכת הבחירות הסוערת, בעוד דרכו של נתניהו לקדנציה רביעית כראש הממשלה נראית סלולה למדי, מערים כעת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, קושי מסוים על המו"מ הקואליציוני, ואוסר לראשונה על 'הכספים הקואליציוניים' שמחוץ למסגרת התקציב, אשר היו חלק בלתי נפרד מהסכמי הקמת הממשלה בעשורים האחרונים.

?על פי משרד המשפטים: "ההנחיה היא אחד מן התוצרים של הפקת הלקחים אשר בוצעה לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות פרצות שהתגלו בכל הקשור בהקצאה וחלוקה של תקציבים שמקורם בהסכמים פוליטיים, לרבות בחקירת המשטרה האחרונה".

עוד נאמר בהודעת המשרד: "ההנחיה אינה אוסרת על הסכמים פוליטיים. הסכמים אלה הינם חלק מהשיטה הפוליטית הישראלית והם מוכרים בחוק ובפסיקה. לכן ההנחיה עוסקת בעיקר בדרך היישום של הסכמים במשרדי הממשלה. ההנחיה קובעת מספר עקרונות שיש לנהוג לפיהם החל מעתה בכל הנוגע ליישום הסכמים פוליטיים אשר יש להם משמעות תקציבית".

עוד באתר:

אל תחמיצו

שולמלייכם בשעה חדשה: זה מי שמגיע להתארח

קובי ברומר ומנדי וייס

שמחה לאיד

תיעוד דרמטי: אסירים חגגו את ירי הטילים ונענשו

גדי פוקס

צה"ל חושף

המדענים שחוסלו פיתחו את התקן הפיצוץ של פצצת הגרעין

קובי פינקלר

צפו

הראש"ל בדברי חיזוק: "להתפלל על תושבי הארץ"

נתי קאליש

באשר לפרטי ההנחיה החדשה שפרסם היועץ, נאמר בהודעה: "ראשית, נקבעו הסדרים שמטרתם לוודא כי יישום ההסכם יבוצע על ידי בעל הסמכות על פי דין ללא מעורבות של גורמים פוליטיים שאינם מוסמכים. בכלל זאת, נקבע כי הכספים יוטמעו בחוק התקציב בהתאם לכללים הרגילים לקביעתו וניהולו, כי כספים אלה לא יסומנו באופן שנתן תחושה כי הוא "שייך" למפלגות או סיעות אף לאחר הכללתו בחוק התקציב, וכי פקידי משרד האוצר לא יקבלו עוד הוראות לעניין יישום וביצוע התקציב אלא מהגורמים המוסמכים לכך בממשלה.

שנית, נקבע כי ככלל אין ליישם הסכם פוליטי המייעד תקציב לגוף ספציפי. זאת, מחשש כי ייעוד כזה עשוי ליצור תלות של גופים אלה במפלגה שערכה את ההסכם "לטובתם", ואף עשויה לעיתים להוות כסות לטובת הנאה אישית או פוליטית. באותם מקרים בהם ניתן להתיר ייעוד פרטני שכזה עקב האופי הייחודי של הגוף המדובר, נקבעו מנגנונים המיועדים ליצור בקרה ופיקוח נאותים.

שלישית, נקבעה חובה על הגורם הפוליטי, הנושא גם ב"כובע" ממשלתי, לערב את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה בטרם עריכת הסכם פוליטי בכדי לקבל עמדה מקצועית מבוססת בטרם עריכתו.

רביעית, לבסוף, נקבעה חובת שקיפות לגבי הסכמים אלה בדומה לחובה לפרסם הסכמים פוליטיים לפי סעיף 1 לחוק הממשלה, התשס"א-2001,

לצד חובת השקיפות והפרסום, נקבע כי במקרים המתאימים יש לקבל גם חוות דעת משפטית בטרם יישום הסכמים מעין אלה".