אנשים בעולם מתמודדים, זה בשלום בית, זה בפרנסה, זה בחינוך ילדים, "קשה תרבות רעה בביתו של אדם יותר ממאה מלקויות", אמרו רבותינו, יש קשיים ולא חסר, אבל בינינו הקב"ה נותן כח לכולם. אבל בכל זאת יש שאלה אחת מעניינת: אחרי שאני מתאמץ בכל המושג הזה של "בית הספר של החיים", איך אדע בכל ליבי שמה שאני עושה הקב"ה שמח בי? שמח במעשים שלי? בעבודת ה' שלי? הלא הקשיים שלי לפעמים גם לא מפסיקים כלל וכלל?
בואו ונעיין יחד בפרשת השבוע וננסה יחד למצוא את התשובה: "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל" (כד,יז) אנו יודעים שתמיד שמתארים דבר מסוים אומרים ומתארים את יופיו עד כמה שאפשר, מדוע היה חשוב לתורתנו הקדושה להדגיש את התיאור של כבוד שמיים דווקא לעיני בני ישראל?
אפשר לבאר (הו"ד מילתא חדתא, שמות, עמוד שלג) על פי מה שלימד סנגורן של ישראל רבינו ר' לוי יצחק מברדיטשוב זצוק"ל בספרו קדושת לוי (ד"ה: "ומראה") שכתב: "סימן לדבר לאדם הרוצה לדעת האם יש לה' יתברך תענוג מעבודתו יסתכל אם נתעורר תמיד בליבו התלהבות אש קודש רשפי א-ש שלהבת י-ה בעבודת ה' ובתפילה ובלימוד תורתו הקדושה, אזי בוודאי מוכח שיש לה' יתברך נחת רוח מעבודתו, ולכך מסייעים לו מן השמים ומכניסים מחשבות קדושות לתוך ליבו, ולזה אמר הפסוק "ומראה כבוד ה'", כלומר הסימן שירצה אדם לדעת אם רואה כבוד ה' והקדוש ברוך הוא נהנה ממנו, כאש אוכלת אם ליבו בוער כרשפי אש".
עוד באתר:
זה אולי בתמצית המושג של "התלהבות". אני מתלהב ממשהו, אז בתקן אוטומט אני כבר רוצה בו, ואני אעשה הכל בכל מכל כל בשביל לזכות במה שאני רוצה, כעת, שאני עושה מעשה של מצווה ומתלהב ממנה האם אני מרגיש בתוך הלב שלי עמוק, את הנחת רוח שזה עושה לה' יתברך, אז אני הופך ל "ומראה כבוד ה'", בצירי, ואפשר לומר שלא רק בצירי, אל גם בפתח ומראה כבוד ה', שתסתכל על עצמך במראה ותרגיש בתוך הלב את ההתעוררות רשפי הקודש, את המעשה האמיתי של עבודת ה' בנחת רוח, אזי אשריך ואשרי חלקך!
בואו ותשמעו נס אישי שקרה לאדם שעשה מעשה של עבודת ה' ללא שאלות ואיזה ברכה הוא קיבל (שש באמרתך, שמות, עמוד תט): "בעיר בית שמש התגורר אברך מבוגר, שלאחר שנים רבות בכולל, החליט לעזוב את המסגרת בה למד ולעבור בכולל שבו הוא אינו מחויב ללמוד לימוד מסוים, מה שנקרא בשפה הישיבתית "ליבו חפץ". אך רצונות לחוד ומציאות לחוד, במשך מספר חודשים הוא חיפש מסגרת שכזו, אך העלה חרס בידו, צרכי הבית תבעו את שלהם, והוא לא ידע מה לעשות.
באחד הימים הלכה לאשתו לצרכניה וערכה קניה, בסיום הקניה, היא הוציאה את העגלה החוצה במטרה לרוקן ממנה את המצרכים ולהחזירה לעמדת העגלות, ואז פגשה חברה, השתיים שקעו בשיחה ערנית, ושכחו עולם ומלואו. "גברת!" צעק לפתע עובר אורח. "העגלה שלך מדרדרת לכביש!"
האשה התנערה בבהלה ורדפה אחר העגלה, בקושי רב הצליחה לעצרה, תוך כדי שהיא נחבטת ברכב הדור שחנה וגורמת לשריטה קטנה וכמעט בלתי מורגשת בחזיתו. האשה חזרה הביתה וסיפרה לבעלה על החוויה שעברה, וכיצד הצליחה לתפוס את העגלה רגע לפני שהדרדרה לכביש הראשי כשהיא נחבטת ברכב.
הבעל קפץ ממקומו: "אוי ואבוי!, גרמת נזק! חייבים למצוא למי שייך הרכב ולשלם את הנזק!"
הם יצאו מהבית בריצה והגיעו לחניה שלפני הצרכניה.
"הנה הוא!" הצביעה האישה על רכב שכבר נסע לאחור והתכונן להפליג לדרכו. הבעל סימן לנהג לעצור, וביקש ממנו לפתוח את החלון. "העגלה של אשתי הדרדרה מקודם וגרמה לשריטה במכוניתך". "ראיתי את השריטה ובאמת שאלתי את עצמי מיהו האדם חסר הלב שגרם לי נזק ולא השאיר פרטים".
אמר הנהג בזעף. "אומר לך את האמת: אם הרכב היה ישן, לא היה אכפת לי אם הייתה בו עוד שריטה, הבעיה היא שהרכב הזה חדש מהניילונים, קניתי אותו רק אתמול, ולכן שריטה בו היא כמו שריטה בלב שלי!"
האברך חש בחוסר נעימות מכל התאורים על הקשר הריגשי בין הרכב לבעליו. "אין בעיה, קח את מספר הטלפון שלי, וגש למוסך, אשלם כמה שיעלה התיקון!"
האברך החל ללכת בחזרה לכיוון ביתו, כשמחשבות מתרוצצות בראשו: "אמנם איני רוצה להיות מזיק, ואם נגרם נזק על ידי אחד מבני המשפחה, אני מחויב לשלם אותו, אך מהיכן אשלם? הרי אני לא מקבל אפילו מלגה מהכולל!"
ואז הוא פוגש את חברו הטוב, וכשזה שואל למעשיו, הוא מספר לו שכבר במשך כמה חודשים אין לו כולל. "מה אתה אומר?" אמר החבר. "בדיוק כעת פתחתי כולל!"
"מה לומדים בכולל?"
"כל אחד לומד מה שליבו חפץ!" "ומה סכום המלגה?" החבר נקב בסכום גבוה במיוחד. "תגיד, אני יכול להתקבל?" "יש לי תשע, ואתה תהיה העשירי. אתה סוגר את הרשימה!" במשך חודשים הוא חיפש כולל ולא מצא שום אופן מתי הוא התקבל לכולל, בדיוק כפי שרצה ועם מלגה גבוהה, כשרץ לשלם נזק, למרות שלא ידע מהיכן יביא את הכסף! כשאתה עושה מעשה טוב אתה מקבל רגע של נחת רוח וחיבוק מהאבא הגדול אבא שבשמיים שאוהב אותך כל כך!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!! המאמר נכתב לרפואת מורי ורבי עטרת ראשי הגה"צ הרב חיים שמעון פינטו שליט"א
