בוועדת העבודה והרווחה התקיים היום (רביעי) דיון על ממצאי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי. הנתונים מגלים כי בישראל חיים כיום כ-2 מיליון עניים, מתוכם כ-880 אלף ילדים. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, פתחה את הדיון באמירה נוקבת: "מדינה מתוקנת אינה אמורה להשלים עם מציאות שבה ילדים הולכים לישון רעבים".
הדיון הציף את מצוקת ה"ביטחון התזונתי" בישראל. בעוד משרד הרווחה הצליח להרחיב את המיזם לביטחון תזונתי ל-44,000 משפחות, התקציב לכך עתיד להיגמר כבר בסוף אפריל 2026. נציגת משרד הרווחה, יוכי אילוז, ציינה כי "הרשות למאבק בעוני נמצאת בימים אלה בהליכי מינוי וטרם החלה פעילותה", למרות שהקמתה אושרה כבר בשנה שעברה.
חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית הביעו זעזוע מהמצב. ח"כ נעמה לזימי ציינה כי 20% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני, השיעור הגבוה במערב, והדגישה: "ילד רעב או ילד שאוכל מזון לא בריא הוא ילד שלא יכול להגשים את עצמו". ח"כ עופר כסיף הוסיף כי הבעיה נעוצה בנסיגת המדינה מאחריות: "עם כל הכבוד לעמותות שעושות עבודת קודש, זו תוצאה של נסיגה והסרת האחריות של המדינה".
עוד באתר:
המועצה הלאומית לביטחון תזונתי הציגה מתווה למיגור העוני בתוך 5 שנים, אך טענה כי המלצותיה טרם יושמו. פרופ' רוני סטריאר הזהיר: "האסטרטגיה שננקטת היום משכפלת ומעמיקה את העוני עם השנים". מנגד, ארגוני חברה אזרחית כמו "פתחון לב" ו"עמותת נבט" הציגו פתרונות מעשיים, החל מליווי הוליסטי למשפחות ועד לארוחות בוקר בבתי הספר בעלות של פחות מ-800 ש"ח לילד בשנה.
ח"כ וולדיגר סיכמה את הדיון בדרישה לעדכונים שוטפים על הקמת הרשות למאבק בעוני, תוך שהיא מביעה תסכול על כך ששיעורי העוני לא יורדים למרות השקעות הענק. "קיומה של הרשות כגוף מתכלל ומקצועי נדרשת היום יותר מאי פעם", קבעה, והבהירה כי המאבק בעוני הוא קריטי לחוסן הלאומי ולצמיחה הכלכלית של ישראל.
