הרב מנחם שטיין מסר שיחה לפורים בתוכנית 'מבט תורני'. הרב שאל, ידוע בזמן שאחשוורוש עשה את המשתה הוא לבש את בגדי הכהן הגדול. וכי אין לאחשוורוש בגדים אחרים ללבוש – שהוא לבש דווקא את בגדי הכהן הגדול. וכן מה שהוא משתמש בכלי המקדש – אין לו כלים משלו שהוא משתמש בכלי המקדש.
שאלה נוספת, הרב שאל הרי בזמן שאסתר הגיע לאחשוורוש לבקש ממנו לעשות משתה ביחד עם המן, אחשוורוש לא ידע עדיין שאסתר יהודייה – הוא חשב שהיא גויה, אז למה הוא אמר לה שלא תבקש את בניית בית המקדש. מה לה ולמקדש – למה שתבקש את זה אם היא גויה.
דבר נוסף, מצאנו שיש משהו מיוחד בפורים שקבוצה אחת עושים פורים ביום אחד וקבוצה שנייה ביום אחר, לא מצאנו את זה באף אחד מהחגים, בכל החגים כולם חוגגים ביום אחד. יש הסבר כיון שהרגו את כל העמלקים – כיון שנעשה נס נוסף קבעו לעשות את פורים בט"ו. אבל תוס' אומרים, שכדי לתת כבוד לירושלים אמרו שגם עיר שמוקפת חומה מימות יהושוע בן נון קוראים את המגילה בט"ו. ויש לשאול, מה העניין לתת כבוד לירושלים דווקא בפורים.
עוד באתר:
הרב ענה בהרחבה, כינון העם היהודי היה במתן תורה, וכל העלם חווה את זה, כל העולם התחלחל בתן תורה – חושך, ענן ,ערפל, ולפתע שקט בכל העולם, ואז מופיע קול ה' שגרם ל- 5,000,000 מליון שפרחה נשמתם. אומות העולם ראו את זה והקנאה אכלה אותם – למה ה' בחר בנו מכל האומות. קנאה מביאה לשנאה, ושנאה מביאה לרצח. זה המשולש הקטלני שבגינו נהרג גם קין. הקנאה הזאת נמשכה עד חורבן בית המקדש. עד שחרב הבית ואז האומות חשבו שה' עזב את עם ישראל, וכביכול מאס בהם, כמו שכתוב סוף מגילת איכה:"כי אם מאוס מאסתנו…". אחרי שעם ישראל היו מעצמה בלתי מנוצחת, נחרב הבית. אבל הקב"ה באמת לא עזב את עם ישראל, כמו שכתוב: "ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם".
בלשצר, טעה בחשבון של הזמן שעם ישראל היו אמורים להיגאל, ומנה את ה- 70 מתחילת מלכותו של נבוכדנצר, אז הוא חשב שהם לא יגאלו יותר, אז לכן הוא השתמש בכלי המקדש – לבטא את זה שנגמר הסיפור שה' שוכן בציון בתוך עם ישראל. לאחר מכן בתו ושתי התחתנה עם אחשוורוש. והוא לא רצה לחזור על הטעות של בלשצר, לכן הוא חיכה שלוש שנים עם המסיבה שעשה לכבוד מלכותו, כדי לא לחגוג מוקדם כמו בלשצר. ולכן הוא עשה משתה והשתמש בכלי המקדש – להראות שאין יותר שכינה בעם ישראל ולא יהיה יותר בית מקדש.
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית מבט תורני 'בקול חי':
