לקראת הפעלת שעון הקיץ בישראל בלילה שבין חמישי לשישי, מפרסם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נתונים מעודדים על החיסכון למשק בשנת 2014, כתוצאה מהזזת המחוגים. על פי הנתונים שעובדו באגף שימור אנרגיה במשרד, החלת שעון הקיץ בשנה החולפת חסכה למשק כ-85 מיליון קוט"ש, הנאמדים בכ-50 מיליון שקלים.
בשנת 2014 הוחל שעון הקיץ למשך 210 ימים וזו הייתה השנה השנייה ברציפות שהוא מופעל במתכונת ארוכה. על פי האומדנים שערך המשרד, החלת שעון הקיץ תרמה לחיסכון מצטבר של כ-100 מיליון שקלים בשנתיים האחרונות, שנובע בעיקרו מהפעלת שעון הקיץ במהלך חודש אוקטובר. ניצול האור הטבעי בחודש זה, שחל בעונת מעבר, משמעותי יותר עבור ההתאמה בין שעות הפעילות של המשק לשעות היום, והוא מפחית במידה ניכרת את הוצאות האנרגיה בשעות הפעילות. הנתונים מאוקטובר לבדו מצביעים על חיסכון של כ-41 מיליון קוט"ש, שמהווים כמעט 50% מסך החיסכון בתקופה שבה הופעל שעון הקיץ, ונאמדים בכ-25 מיליון שקלים למשק כולו.
הפעלת שעון הקיץ לתקופה ארוכה יותר, מתאימה את שעת ההשכמה בבוקר לשעת זריחת השמש. השכמה מוקדמת כתוצאה מהזזת המחוגים שעה אחת קדימה, מעודדת אי שימוש במזגן בשעות הבוקר, ומאפשרת לסיים את יום העבודה באור יום ולנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעילויות שונות בבית ובחוץ , ללא צורך בחשמל לתאורה.
עוד באתר:
בדיקת פוטנציאל החיסכון באנרגיה חשמלית כתוצאה מהפעלת שעון קיץ, מבוססת על שני סקרים שנערכו במעבדה לסטטיסטיקה של הטכניון, והם משקללים את כמות האור, את הטמפרטורה ומעלות החימום והקירור בשעה נתונה ואת זמני זריחת השמש. בנוסף, מודל החישוב משקלל גם את מספר ימי השבת והחג החלים בכל חודש, שכן החיסכון בצריכת האנרגיה לשימוש ביתי בימים אלה גבוה לעומת החיסכון בימי חול, בהם המשק פעיל.
