בזירה המדינית והביטחונית בישראל אוהבים לדבר על לדבר עם איראן ב"איראנית", אך אליהו יוסיאן, מומחה לאיראן המכיר את התרבות מבפנים, טוען כי אנחנו עדיין רחוקים מלעשות זאת עד הסוף. בראיון למהדורה המרכזית ב'קול חי', הוא מסביר כי המערכה מול מדינת ענק המשתרעת על פני מיליון ושש מאות אלף קילומטרים מרובעים, עם תשעים מיליון אזרחים ומשאבי טבע אדירים, דורשת הרבה יותר מתקיפות כירורגיות.
"האם ההתחלה הנוכחית היא טובה? היא מרשימה, אבל כדי שהם ייכנעו, זה דורש המון מאמצים אחרים", הוא קובע. יוסיאן מצביע על הפער התפיסתי שבין המערב למזרח התיכון. לדבריו, הכלכלה האיראנית חסינה הרבה יותר משנדמה לנו בשל משאבי הטבע שלה. "המשטר מחזיק בכסף עצום בתזרים המזומנים הזה, הוא יכול לשמן את עצמו עוד ועוד", הוא מסביר. כדי לזעזע את איראן באמת, יוסיאן מציב שלושה תנאים הכרחיים שכרגע אינם מתקיימים. "חלק ראשון הוא לנתק את המשטר מהתזרים הכספי. חלק שני – אם אנחנו רוצים להפיל את המשטר, אנחנו מצפים מהעם לצאת לרחובות, וכל עוד העם הזה לא חמוש, הוא לא יכול לצאת. לכן צריך לחמש את האזרחים שיהיה להם אומץ".
הנקודה השלישית והשנויה ביותר במחלוקת בדבריו היא הצורך במגפיים על הקרקע. יוסיאן מזכיר כי ההיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון מוכיחה שמשטרים דיקטטוריים אינם נופלים מהאוויר. "סדאם חוסיין נפל רק כשהכניסו כוחות אמריקאים לעיראק, וקדאפי נפל כשהכניסו כוחות ללוב. אולי גם נצטרך להכניס כוחות אמריקאים לאיראן". הוא מודע לכך שכרגע מדובר בתרחיש שדונלד טראמפ שולל נחרצות, אך הוא תוהה: "אולי הוא יחזור בו, אבל נכון לעכשיו זה מה שהוא אומר. ולחמש את האזרחים זו משימה מורכבת – את מי מחמשים?".
עוד באתר:
מעבר לניתוח הצבאי, יוסיאן מדגיש את החשיבות של הבנת המבנה החברתי באיראן. הוא מציין כי מתוך 90 מיליון אזרחים, ישנם לפחות 20 עד 30 מיליון תומכי משטר נלהבים, נתון שהופך כל ניסיון להפיכה פנימית לקשה שבעתיים. "אנחנו מדברים עם האיראנית באיראנית", הוא מסכם, "אבל כדי לנצח, צריך להבין שלא בונים דמוקרטיה עם מקלות ואי אפשר לצפות מעם לא חמוש להפיל משטר חמוש מכף רגל ועד ראש". הראיון עם יוסיאן מותיר סימן שאלה גדול מעל האסטרטגיה הנוכחית: האם המערב מוכן לשלם את המחיר הנדרש להפלה אמיתית של המשטר, או שנמשיך להסתפק ב"התחלות מרשימות" ללא סוף נראה לעין.
האזינו לראיון המלא, מתוך המהדורה המרכזית בהגשת אבי מימרן:
