לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצבת בפני אחד המשברים הניהוליים הקשים בתולדותיה, דווקא ברגעים הגורליים ביותר של המלחמה מול איראן וחיזבאללה. פרישתו המיידית הערב של זיו אגמון מהחיים הציבוריים, בעקבות חשיפת הקלטותיו אמש ע"י עמית סגל, מותירה חלל עמוק במערך הייעוץ הקרוב לנתניהו. אגמון היה אחד הבודדים בלשכה שהחזיק בסיווג ביטחוני גבוה מספיק כדי להיות נוכח בדיונים ביטחוניים ומדיניים רגישים, וכעת כמעט ולא נותרו יועצים המסוגלים לסייע לראש הממשלה בזמן אמת בחדרי הדיונים הסגורים.
חבורת היועצים הוותיקה הכוללת את יונתן אוריך, טופז לוק ונבו כץ אינה מחזיקה בסיווג הביטחוני הנדרש, ולכן נמנעת מהם האפשרות לקחת חלק בישיבות הקבינט ובדיוני הליבה הביטחוניים. המצב מחריף לנוכח העובדה שראש הסגל צחי ברוורמן מושעה משירות המדינה ואינו יכול למלא את תפקידו. נכון לעכשיו, הלשכה מתנהלת ללא ראש סגל קבוע, ללא ראש מל"ל וללא דובר רשמי, סיטואציה המוגדרת על ידי גורמים פוליטיים כבלתי נתפסת בזמן מלחמה.
יחד עם זאת בלשכה עובד גם עומר מנצור שהיה יד ימינו של הדובר הקודם עומר דוסטרי ונחשב לדמות מוערכת בלשכה ובקרב העיתונאים. מנצור היה זה שמילא בפועל את תפקיד הדובר בכל השנה האחרונה, בזמן שאגמון ניסה למצב את עצמו כראש הסגל. יחד עם זאת מנצור מעורב בחקירה על דברים שאמר כנגדו פלדשטיין לפיהם נפגש באישון ליל בקומה מינוס 4 בקריה עם ראש הסגל היוצא ברוורמן בנושא קטאר קייט, למרות שגורמים אומרים כי אין שןם דבר בטענות נגדו ומדובר בעלילת דם מצד פלדשטיין שמנסה לפגוע בלשכה בכל דרך.
מצבת כוח האדם הבכירה בלשכה נשענת כעת על כתפיהם של שני אישים מרכזיים בלבד: המזכיר הצבאי האלוף רומן גופמן, שצפוי להתמנות לראש המוסד בחודשים הקרובים, ומזכיר הממשלה יוסי פוקס. גם במשרד ראש הממשלה עצמו אין כיום מנכ"ל קבוע אלא ממלאת מקום בלבד. מחסור זה בדרג הביצועי והייעוצי הבכיר מעורר דאגה רבה לגבי היכולת של המערכת לנהל בצורה מיטבית את האתגרים הלוגיסטיים והאסטרטגיים הכבדים המונחים לפתחה.
עיתוי פרישתו של אגמון, שהגיע ללשכה לפני תשעה חודשים בלבד, נחשב למכה קשה למאמצי ההסברה והתיאום הפנימי. העובדה שאגמון הודיע כי לא יכהן בשום תפקיד ציבורי אחר סוגרת את הגולל על האפשרות להעבירו לתפקיד חלופי בתוך המערכת הממשלתית. הוא הסביר את עזיבתו ברצון למנוע שיח מפלג סביב לשכת ראש הממשלה לאחר שהתברר כי דבריו בשיחות פרטיות הפכו לנחלת הכלל וייצרו משבר תדמיתי ופוליטי.
הוואקום הניהולי בלשכה מעלה שאלות קשות בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות וליכולת הריכוז של ראש הממשלה במשימות הלאומיות. בעוד נתניהו מוביל מערכה בשבע חזיתות, הוא נאלץ לתמרן ללא הכוורת המקצועית שליוותה אותו לאורך השנים. הצורך במינויי בזק של אנשי מקצוע בעלי סיווג מתאים הופך כעת לדרישה דחופה, כדי להבטיח שהדרג המדיני יקבל את המעטפת הנדרשת לניהול המלחמה והמשא ומתן המדיני מול ארצות הברית והאזור.
