בזמן שהעורף במרכז מנסה לשמור על שגרת חיים, המלחמה בצפון אינה עוד סדרת חילופי אש שגרתית; עבור תושבי קריית שמונה ויישובי קו העימות, זוהי מציאות חיים בלתי נסבלת. בראיון למהדורת הבוקר של סוף השבוע ב'קול חי', מתאר העיתונאי ותושב הצפון מנחם הורביץ את הפער בין גוש דן לבין החזית המדממת באצבע הגליל, ודורש הכרעה למען ביטחון התושבים.
"כשאתה נמצא בקריית שמונה ויש ירי מלבנון, אין לך לא ארבע דקות, לא שתי דקות ולא עשר שניות", אומר הורביץ בכאב. "אין לך זמן לממ"ד. אתה צריך פשוט להתפלל לבורא עולם שמערכות ההגנה יירטו את הרקטה. ראינו בשבוע האחרון רקטות עם ראשי נפץ גדולים מתפוצצות בתוך העיר וזה נגמר רק בניסי ניסים".
הורביץ מתייחס בדבריו למצוקה הדמוגרפית והכלכלית של העיר, שבה נותרו כעשרת אלפים תושבים בלבד מתוך 26 אלף. "מתוך 26,000 חזרו 16,000 מהפינוי הקודם, וכעת נותרו 10,000 בלבד. הששת אלפים שעזבו הם חבר'ה שיש להם את האפשרות הכלכלית לעבור דרומה", הוא מסביר, אך מדגיש כי הוא מתנגד לפינוי רשמי נוסף מטעם המדינה. "פינוי רשמי של המדינה פירושו שהמדינה מודה שהיא לא יכולה להגן על תושביה. אני מצפה שהמדינה תוציא סכומים שכל מי שרוצה להתאוורר לכמה ימים לקראת פסח יוכל לעשות זאת, כי אנשים דעתם נטרפה עליהם".
עוד באתר:
אחת הנקודות החריפות ביותר בראיון נוגעת למדיניות ההכלה הישראלית מול לבנון. הורביץ יוצא נגד ההפרדה בין ארגון הטרור חיזבאללה לבין המדינה המארחת אותו. "לא יעלה על הדעת שפה החיים מתנהלים תחת סיוט יומיומי, ובלבנון החיים כרגיל", הוא זועק. "בזמן שאנחנו במקלטים, בביירות ובזחלה שותים ערק ועושים חפלות עד הלילה. מאות מטוסים עולים ויורדים בנמל התעופה של ביירות כאילו אין מלחמה. מה עוד צריך לקרות כדי שהמדינה שלנו תבין שאנחנו במזרח התיכון?".
לדבריו, הפתרון היחיד הוא שינוי כללי המשחק והפסקת ההתחשבות בלחצים בינלאומיים שמונעים פגיעה בתשתיות לבנוניות. "ברגע שמדינת לבנון תרגיש שאנחנו היהודים השתגענו, שהלבנונים הם אלו שיסבירו לחיזבאללה שהם לא יכולים יותר – רק אז זה ייעצר", קובע הורביץ. "צריך להודיע: אתם יורים לקריית שמונה? קו הבתים הראשון של צור קורס. אין חשמל בחצור הגלילית? לא יהיה חשמל ברחובות ביירות. אם לא נפעל צבאית כמו במזרח התיכון, נמשיך לספור את הדקות לממד שלא קיים".
לסיום, הורביץ מציג סקירה היסטורית שמוכיחה כי רק יד קשה מול מדינת לבנון תביא לשינוי: "אם תקחו את כל מלחמות ישראל בלבנון ב-50 השנים האחרונות, תמיד ביצענו פעילות חריגה רק אחרי אסון בצד הישראלי. כשפעלנו בצורה קשה נגד מטרות של מדינת לבנון, זה קרה אחרי 'אוטובוס הדמים' בערב מבצע ליטני, או אחרי ניסיון רצח השגריר ארגוב בלבנון הראשונה".
האזינו לריאיון המלא, מתוך מהדורת הבוקר סוף השבוע בהגשת ישראל מאיר ומשה מורגנשטרן ב'קול חי':
