מבט מטהרן

שליחים אמריקנים או סוכנים ישראלים? סימני השאלה באיראן

בטהרן מחריפה הביקורת על ערוץ הדיפלומטיה של ממשל טראמפ. שופר המשטר טוען כי ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף אינם מנהלים משא ומתן בתום לב, אלא מקדמים את האג'נדה של נתניהו תחת כסות של תיווך

פנחס בן זיו

ט' בניסן תשפ"ו, 27/03/26 10:37 עודכן: 10:37

א+

א-

ויטקוף, קושנר וואנס במפקדה האמריקנית בקריית גת, אילוסטרציה | צילום: Chaim Goldberg/Flash90

ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף הפכו לשתיים מהדמויות השנויות ביותר במחלוקת במלחמה המנהלת נגד איראן. כמעט חודש לתוך הסכסוך, תפקידם עומד תחת זכוכית מגדלת יותר מאי פעם. בעוד שמועות על הפסקת אש אפשרית מתחילות להסתובב, איראן הבהירה כי לא תסכים לשום הסכם אלא אם דרישות הליבה שלה ייענו, ובראשן סיום התוקפנות האמריקנית ישראלית, פיצויים מלאים על ההרס שנגרם וערבויות מחייבות לכך שארה"ב או ישראל לא יתקפו שוב את איראן לעולם.

בסביבה מתוחה זו, השאלה מי באמת מייצג את ארצות הברית הפכה לבלתי נמנעת. לפני פרוץ המלחמה ב-28 בפברואר, שימשו קושנר וויטקוף כנציגים הרשמיים של ארצות הברית בשיחות הגרעין בז'נבה. נוכחותם נועדה לאותת על נכונותה של וושינגטון לדיפלומטיה, אך התנהלותם ותזמון הפעולות הצבאיות שבאו בעקבותיהן רק העמיקו את חוסר האמון האיראני. ב'טהרן טיימס' מדגישים הבוקר כי לשני הגברים קשרים אישיים ופוליטיים ארוכי שנים עם ההנהגה הישראלית, ובמיוחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועמדותיהם במו"מ שיקפו באופן הדוק את הדרישות הישראליות.

החשד בטהרן הפך לודאות כאשר ארצות הברית וישראל פתחו בהתקפות המשולבות בבוקר יום השבת, אי אז לפני פורים, בעוד המשא ומתן עדיין היה בעיצומו. עבור המשטר האיראני, הדבר אישר כי המסלול הדיפלומטי מעולם לא היה כנה וכי השליחים סביב השולחן לא ניהלו משא ומתן בתום לב. אנליסטים בטהרן טוענים כי וושינגטון ותל אביב האמינו שהממשלה האיראנית תקרוס במהירות, במיוחד לאחר חיסול האייתוללה חמינאי, וכי תפקיד השליחים היה חלק מאסטרטגיית ערעור יציבות רחבה יותר.

מקור פוליטי איראני בכיר סיכם את המצב בפני ה'טהרן טיימס' באופן בוטה, כשטען כי אף אחד מהשליחים הקודמים של טראמפ לא נחשב ראוי להחלפת מסרים מהצד האיראני. אותו מקור תיאר את האותות הדיפלומטיים האחרונים של ארצות הברית כ"תוכנית הונאה", והדגיש שלאיראן אין אמון במסרים המועברים באמצעות מתווכים וכי היא אינה רואה שינוי בעמדה העוינת מיסודה של ארצות הברית. לפי הערכה זו, המאמצים לנהל משא ומתן דרך דמויות כמו קושנר וויטקוף הם הרחבה של קמפיין לחץ המתואם עם ישראל.

למרות ניסיונות של מדינות כמו פקיסטן להקל על התקשורת, איראן הגיבה בתקיפות לפנייה האמריקנית וחזרה על כך שקושנר וויטקוף אינם ערוצים מקובלים לכל משא ומתן רציני. הדחייה של טהרן מושרשת באמונה ששליחים אלו אינם מייצגים עמדה אמריקנית עצמאית, ולכן אינם ראויים לשאת מסרים לאיראן או שידברו איתם. מעורבותם הפכה למכשול מרכזי להתקדמות דיפלומטית משמעותית, ובעיני הגורמים בטהרן, הם חסרים את הלגיטימיות הנדרשת לעסוק בשיחות ברגע שבו הסיכון למלחמה או שלום נמצא בשיאו.

בתוך כך, צה"ל ממשיך לכתוש בס"ד ולפגוע ביכולותיו הצבאיות והשלטוניות של המשטר האיראני, לחסל את בכיריו ולסכל את מזימותיו. בעוד הקב"ה מקשה את לב בכיריהם מלקבל את הצעותיו הנדיבות של הנשיא טראמפ – גדלים הסיכויים לנפילת הצוררים וניצחון מוחלט.