רגע לפני שעם ישראל מסב לשולחן הסדר, פגשנו לשיחה את סא"ל א', מפקד גדוד 137 – הגדוד הצפוני של מערך "כיפת ברזל". עבור א', תושב נהריה, המלחמה הזו היא אישית במובן העמוק ביותר של המילה. "אני מגן על הבית תרתי משמע," הוא מספר בראיון מיוחד לפרשננו הצבאי קובי פינקלר, "גם על עם ישראל וגם על הבית הפרטי שלי". הגדוד, שבו 70% מהלוחמים והלוחמות הם תושבי הצפון, פועל בנחישות כשהמוטיבציה בשמיים: "כשחייל יוצא ממשמרת ואומר 'יירטתי רקטה מעל המשפחה שלי', זה משהו שאין דרך להסביר במילים".
המערכה הנוכחית ב-2026 שונה מכל מה שהכרנו בעבר. סא"ל א', שעשה את כל שירותו במערך עוד מימיו כנ"מ, מסביר כי האיומים השתנו והשתכללו. העובדה שחלק מהתושבים בצפון לא פונו מאתגרת את המערך ומחייבת הגנה קדמית יותר, ממש עד קו הגבול. "אנחנו מתמודדים עם משימות נוספות וכטב"מים, ונותנים מענה גם לכוחות המתמרנים בשטח," הוא מציין. למרות הדיווחים על ירידה במספר השיגורים, א' שומר על דריכות שיא: "כל יום עם פחות שיגורים, אני אומר לאנשים להתכונן ליום הבא שיהיה עצים. חיזבאללה לא בהכרח ממעיט בשיגורים, הוא פשוט שומר אותם".
הטכנולוגיה של "כיפת ברזל" מודל 2026 היא, לדבריו, "שמיים וארץ" לעומת המערכת של 2011. "אנחנו קרובים היום יותר למלחמת כוכבים מאשר למלחמת קסמים," הוא מחייך. היכולות המבצעיות שודרגו פלאים – בטווחים, במספר האיומים במקביל ובהתמודדות עם אמצעים חדשים כמו טילי מצרר. הגדוד פועל בתיאום מלא עם שאר הגדודים הפרוסים מדרום ועד צפון, במשימה שמתחילה ביירוט רחפנים ועד לרסיסי טילים בליסטיים מאיראן ומתימן.
עוד באתר:
עם זאת, סא"ל א' נותר ריאלי ומדגיש כי ההגנה אינה הרמטית. השבוע, כשנהרג תושב נהריה בגזרתו, הכאב היה מוחשי. "אנחנו מתכוננים גם לאי-הצלחות ומבצעים תחקירים מעמיקים אחרי כל אירוע," הוא אומר, ומדגיש את חשיבות המשמעת של העורף כמשלימה למערכת הטכנולוגית. "בסוף זה מכלול – לוחמים, טכנאים ותומכי לחימה שמאיישים את הסוללות 24/7 כי זמן ההתרעה קצר והאחריות כבדה".
כשנשאל איך ייראה ליל הסדר שלו, התשובה הייתה ברורה: בחזית, יחד עם חייליו בסוללות. "נעשה כל מה שניתן כדי שעם ישראל יסב בשקט ובשלווה. אנחנו נעשה את שלנו," הוא מסכם בביטחון. בזכות סא"ל א' ולוחמיו, המסר לקראת החג ברור: העין פקוחה, הכיפה פרוסה, והלפיד של הגנת המולדת עובר מיד ליד, מעל שמי הגליל המופגזים.
