פרויקט מוזיקלי חדשני מחייה בימים אלו אוסף ניגונים נדיר, המבוסס על הקלטות פונוגרף היסטוריות ממפעלו האתנוגרפי של ש. אנסקי בין השנים 1914-1912. האוסף משמר את רוח השטעטל במזרח אירופה דרך שילוב בין מסורת עתיקה להפקה עכשווית, תוך יצירת גשר צלילי בין העיירות ברדיטשוב ודובנא לבין האוזן המודרנית. הניגונים חושפים עולם רוחני עשיר, המתמקד בקהילות חסידי ברסלב שחיו בבידוד חברתי מרתק, אך באחדות פנימית עזה שמרכזה השמחה.
בשנת 1913 תיעדה המשלחת בברדיטשוב כ-70 משפחות ברסלביות שחיו בנפרד מהקהילה, קיימו תפילות ב"קלויז" תת-קרקעי ונהגו לרקוד בהתלהבות בבחינת "כל עצמותי תאמרנה". אברהם רעכטמאן, מחברי המשלחת, מתאר את החוויה המיסטית: "בחשכת הקלויז, רקדו הם וצלליותיהם במעגל סגור… בהתעלות-הרוח, בהתפשטות הגשמיות, ממש עד כלות הנפש". הריקוד נתפס ככלי רוחני להרמת האדם מה"ארציות", תחת האמונה כי "ישראל סלקין מגו גלותא בניגונא".
שיאו של התיעוד נמצא במוצאי שבת, בבית נינו של רבי נחמן, ר' הילל, שניגן בכינור ניגונים שעברו במסורת מזקנו. רבי נחמן ראה בנגינה כלי לשאיבת חכמה מ"מעין הזמרה", ולימד כי לכל יהודי ניצוץ מ"ניגון כללי" קדוש. ר' הילל הסביר בשם זקנו: "כשהצדיק מנגן את אותו ניגון-כללי בשלמות… הוא מעורר את כל החלקים הנפרדים ומעורר אותם לשיר". התיעוד כלל מאות סיפורים והקלטות נדירות ששימרו את אופי הנגינה האותנטי.
עוד באתר:
המשלחת רכשה חפצים יקרי ערך למוזיאון האתנוגרפי, ביניהם כתב יד של רבי נתן ופמוט קריסטל מחדרו של רבי נחמן. עוצמת הריקוד הברסלבי הייתה כה מרשימה, עד שאנסקי הזעיק את ה"בלט מייסטר" של תיאטרון מוסקבה כדי שילמד "איך רוקדים חסידים" עבור ההצגה "הדיבוק". כיום, העיבודים המודרניים משמרים את אותה נשמה יהודית, ומציעים למאזין מסע בזמן אל תוך לב-לבן של אותן עיירות נשכחות.
רשימת השירים:
▪️ ניגון ברסלב א׳ – 00:00
▪️ ניגון ברסלב ב׳ – 02:11
▪️ ניגון ברסלב ג׳ – 04:39
▪️ ניגון ברסלב ד׳ – 07:11
▪️ א ניגון א׳ – 09:00
▪️ א פריילעכס א׳ – 11:16
▪️ בא די בראצלאווער חסידים – 13:40
▪️ טיש ניגון – 16:25
▪️ א חסידישער ניגון העמשער – 18:58
▪️ טיש ניגון ב׳ – 21:26
▪️ א פריילעכס ב׳ – 24:44
▪️ א ניגון מיט וועלכן מע פירט… – 26:42
▪️ א פריילכעס ג׳ – 29:17
▪️ א פריילכעס ד׳ – 31:54
▪️ ניגון ברסלב ה׳ – 34:09
▪️ א פריילכעס ה׳ – 36:28
▪️ פריילעכס ניט פארענדיקט – 38:33
