הילולת ל"ג בעומר תשפ"ו תיזכר בזיכרון הציבורי כמפגן של דבקות במטרה ותשוקה. למרות המצור המשטרתי והמגבלות הביטחוניות המחמירות, הוכח כי אין דרך בעולם לעצור את זרם ההמונים המבקשים להגיע אל ציונו של רבי שמעון בר יוחאי. כתב 'קול חי' נתי קאליש, ששהה בשטח כ-20 שעות רצופות, מדווח במהדורת הבוקר על לילה שבו אלפי בני אדם פילסו את דרכם בתוך יערות ותחת גשם שוטף, רק כדי לזכות ולהגיע אל ההר.
גם בשעות הבוקר – הלהבה במירון מסרבת לדעוך. בעוד שהציבור כבר החל לשוב לביתו, הגיעו אל ההר אוטובוסים עמוסים בחסידים המלווים באדמו"רים, בהם האדמו"ר מטאלנא, שערכו מעמדי הדלקה וריקודים בחצר הציון.
במהלך הלילה כוחות ההצלה חילצו חמישה אנשים שנתקעו בנחל עמוד לאחר שניסו לעשות את הדרך המפרכת מצפת למירון ברגל. בתנאי מזג אוויר קשים של קור עז ובוץ, המסע הפך ל"פעילות סיירת" עבור אנשים ללא רקע בניווט או הליכה בשטח.
עוד באתר:
נתון מרתק שעלה מהדיווחים מהשטח הוא השקט הביטחוני המוחלט ששרר במהלך כל יום ההילולא. למרות החששות הכבדים מפני מטחי טילים או רחפנים מצד חיזבאללה, לא נרשמה אפילו אזעקה אחת בגזרה. השקט המוחלט עורר תהיות ודיונים בקרב הציבור, אך השורה התחתונה נותרה פלאית: בעוד שבשנים קודמות ל"ג בעומר לווה לעיתים בהסלמה, השנה דווקא תחת איום מלחמה כוללת, עבר היום בשקט מוחלט.
בניגוד למראות הקשים של ל"ג בעומר תשפ"ב, אז נכנסו שוטרים לתוך בתי תושבים במירון וחיפשו מתפללים בעליות גג, השנה ניכרה מגמה של ריסון בתוך שטח היישוב עצמו. המשטרה אמנם ניהלה מבצע בלימה נחוש בכבישים המרכזיים ובצמתים המרוחקים, אך מרגע שאנשים הצליחו לחדור את מעגלי האבטחה ולהגיע ליישוב, כוחות הביטחון נמנעו מחיכוך ישיר ומהוצאה בכוח של מתפללים. הניהול השוטף בתוך חצר הציון הופקד ברובו בידי סדרנים, מה שמנע עימותים מיותרים ושמר על אווירת החג למרות המתיחות המובנית.
"המסר שיצא ממירון השנה הוא ברור", סיכם נתי קליש, "כשהציבור החרדי נחוש למלא את חובתו, שום מחסום לא יעמד בפניו. זוהי התמונה שתלווה אותנו עד לשנה הבאה – נעליים מלאות בבוץ ולב מלא בשמחה".
האזינו לריאיון המלא, מתוך מהדורת הבוקר בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם ב'קול חי':
