בשיחה מיוחדת לקראת חג השבועות, מציע הגאון רבי שאול אלתר, ראש ישיבת פני מנחם, נקודת מבט רעננה ומקצועית על המציאות המשתנה של ימינו. הוא משווה בין הטכנולוגיה של תקופת ה"חפץ חיים" לבין תנופת הבנייה המאסיבית בירושלים כיום, וטוען כי כל שינוי גשמי נועד לעורר בנו תובנה רוחנית עמוקה.
ההתבוננות במגדלים החדשים של ירושלים אינה רק עניין ליזמי נדל"ן או לאדריכלים. לדבריו, בעוד שאנו נוטים "להתרחב" במישור הגשמי – נכסים, הנאות ונוחות – המגדלים מזכירים לנו את הצורך לצמוח כלפי מעלה. "מתי נזכור שיש קומה מלמעלה, שיש משהו קרוב יותר לשמיים?" הוא תוהה. ירושלים, כפי שהוא מגדיר אותה, היא עיר שצריכה לעורר את האדם להתרומם מעל השגרה.
בתשובה לשאלה איך אנשי עסקים העסוקים כל היום בפרנסה יכולים להתחבר למתן תורה, הוא משתמש במושג המודרני "זמן איכות". בדיוק כפי שהורים נדרשים לתת לילדיהם עשר דקות של נוכחות מלאה ללא הסחות דעת, כך גם הקשר לתורה לא נמדד בכמות השעות אלא בעומק החיבור. "אם אדם מבין מה התורה עושה לו ואיך היא משנה את אישיותו, הוא יהיה מחובר אליה גם כשהוא בעסק".
עוד באתר:
רבי שאול אלתר מדגיש כי התורה אינה רק אוסף של ידע יבש או "תואר" אקדמי. הסיבה שאנו רוקדים עם ספר התורה, בניגוד לסטודנט שלא רוקד עם ספר ראיית חשבון, היא הכוח של התורה לשנות את חיינו מהיסוד. "הקיום האמיתי הוא הקיום הנצחי", הוא מסכם, ומסביר שהתורה היא המזון של הנפש – הדבר היחיד שנשאר עם האדם בסופו של יום.
במקום לחפש סגולות בזק או "פתרונות אינסטנט", ראש הישיבה קורא לציבור לאמץ שינוי מחשבתי: להסתכל על העולם במבט בוחן, למצוא מסר רוחני בכל התפתחות טכנולוגית או עירונית, ולהבין שגם בתוך עולם של "ביזנס", ניתן למצוא את הנצח.
