השר והשגריר לשעבר גלעד ארדן שוחח הערב עם אבי מימרן ב'המהדורה המרכזית' ב'קול חי', והתייחס לאפשרות שיקים פלטפורמה פוליטית חדשה לקראת הבחירות הקרובות. לדבריו, אף שהוא איש ימין מובהק, הוא מזהה צורך בכוח פוליטי שיאפשר הקמת ממשלה רחבה וימנע תלות בקצוות הפוליטיים.
"גם הראש וגם הלב שלי בימין", אמר ארדן. "כבר מאז שנולדתי, ועוד יותר לאורך 30 שנות פעילותי בליכוד". עם זאת, הוסיף כי הוא מתלבט בימים אלה כיצד להמשיך את פעילותו הציבורית והפוליטית, ובוחן אפשרות להקמת מסגרת חדשה.
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות במערכת הפוליטית הנוכחית היא התלות של ראשי ממשלה במפלגות קטנות, שמונעת מהם לקבל החלטות לפי תפיסת עולמם. ארדן הביא כדוגמה את השר איתמר בן גביר, ואמר כי ראש ממשלה בממשלה רחבה היה יכול לקבל החלטות אחרות בלי להיכנע לשיקולים פוליטיים צרים.
עוד באתר:
"יש היום מאות אלפים בישראל שרוצים לראות פה ממשלה של אחדות לאומית רחבה, שבה אנשים מתפשרים משני הצדדים ומתקבלות החלטות", אמר.
בהמשך הריאיון התפתח דיון נרחב סביב סוגיית חוק הגיוס. ארדן, בן למשפחה דתית ובוגר ישיבה, הבהיר כי הוא מעריך מאוד את לימוד התורה, אך סבור שהמודל הקיים של אי־שירות רחב אינו יכול להימשך, במיוחד לאחר טבח שמחת תורה והמלחמה המתמשכת.
"אני מאמין במודל אחר של שותפות בנטל", אמר. "אני מעריך מאוד ומבין את חשיבות לימוד התורה, אבל אחרי 7 באוקטובר, כשאנחנו רואים שכנראה נדונו לחיות על חרבנו עוד שנים לא מעטות, נזדקק להרבה מאוד לוחמים וחיילי חי"ר. בשביל השלמות של החברה הישראלית, המוסריות והערבות ההדדית, המודל שקיים היום הוא לא טוב בעיניי".
ארדן הציע מתווה עקרוני שלפיו תישמר מכסה של לומדי תורה ועילויים שיוכלו להמשיך בלימוד, אך לצד זאת יוקמו מסגרות צבאיות מותאמות לציבור החרדי. לדבריו, אם הממשלה אכן תרצה בכך, היא תוכל לחייב את צה"ל להקים לא רק חטיבת חשמונאים אחת, אלא כמה מסגרות שיאפשרו לצעירים חרדים להתגייס מבלי לוותר על אורח חייהם.
"ממשלה שבאמת מתכוונת לזה הייתה דורשת מצה"ל להקים כמה חטיבות שצריך, כדי שכל לומד תורה יוכל להיכנס חרדי ולצאת חרדי, לאכול לפי הכשרות שהוא רגיל בה, ואם הוא רוצה הפרדה מגדרית — אז הפרדה מגדרית", אמר.
מימרן השיב כי הציבור החרדי רואה בלימוד התורה עצמו תרומה חיונית לביטחון המדינה, לא פחות מתפקידים המוגדרים כתומכי לחימה. ארדן השיב כי בעיניו יש הבדל בין תרומה רוחנית לבין העמדת האדם לרשות המדינה והצבא. "כל מי שמתגייס לצה"ל מעמיד את עצמו לרשות הצבא להגיד לו איך לתרום", אמר.
לצד המחלוקת בסוגיית הגיוס, ארדן הדגיש כי אינו מתכוון להצטרף למחנה השמאל וכי הוא תומך ברפורמות משפטיות מרחיקות לכת. לדבריו, המאבק על זהותה היהודית של המדינה מול בג"ץ, הייעוץ המשפטי והפקידות הוא נושא מרכזי מבחינתו.
בסיום הריאיון אמר ארדן כי אחד הדברים הבוערים בו לאחר שנותיו כשגריר ישראל באו"ם הוא מצב החינוך היהודי בישראל. לדבריו, ילדי החינוך הממלכתי בישראל סובלים מחוסר ידע בסיסי במסורת ישראל, במורשת העם היהודי ובסיבה לשיבת העם לארצו.
"אם יש משהו שחורה לי אחרי ארבע שנים שבהן ראיתי את מערכת החינוך היהודית בניו יורק ובארצות הברית, זה כמה ילדי ישראל בחינוך הממלכתי סובלים מחוסר ידע בדת ומסורת ישראל, מאיפה צמחנו ולמה הגענו לכאן", אמר.
האזינו לריאיון המלא מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':
