שורד השבי עומר שם טוב סיפר בריאיון לתאגיד השידור על התקופה הקשה שעבר בשבי חמאס, ובה 50 ימים שבהם הוחזק לבדו במנהרה בחושך מוחלט.
"50 יום הייתי במנהרה בחושך מוחלט", סיפר. "הדלקתי פנס קטן פעם ביום כדי לדעת שאני עדיין רואה. אלה היו 50 הימים הקריטיים ביותר בשבי. הייתי שם מורעב בצורה קיצונית, מבודד מהעולם לגמרי".
התא שבו הוחזק היה קטן עד כדי כך שלא יכול היה לעמוד בו או לפרוש את ידיו לצדדים. "ביום הראשון בחושך אתה פשוט נחנק ולא יודע מה לעשות ולא רואה כלום", תיאר. הוא הוסיף כי נאסר עליו לצעוק, ולכן כתב לעצמו שאחד הדברים הראשונים שירצה לעשות לאחר שישוב הביתה הוא פשוט לצעוק.
עוד באתר:
שם טוב סיפר כי בהמשך עבר תהליך פנימי עמוק. "אחרי תקופת זמן הייתה לי שיחה עם אלוקים ונכנעתי לו – אמרתי שמעכשיו שיעשה מה שהוא רוצה איתי". לדבריו, מאותו רגע יצר לעצמו שגרה שכללה מדיטציה ודמיון.
על האמונה שהתחזקה בתקופת השבי אמר: "תמיד האמנתי באלוקים, אבל אף פעם לא היה את החיבור הזה. ברגע שאתה באמת בוטח באלוקים ואתה נותן לו את החיים שלך, אז האמונה מתחילה להיות פיזית ומתחיל להיות אמיתי מאוד".
בריאיון סיפר גם על רגע יוצא דופן שאירע כשהוחזק יחד עם איתי רגב. לדבריו, מחבל הביא להם בקבוק קטן של מיץ ענבים שמיה רגב קיבלה בבית החולים והעבירה אליהם.
שם טוב סיפר כי השניים הבינו שיוכלו להשתמש במיץ לקידוש. "היה לנו גם קצת בייגלה. הבקבוק הקטן הזה החזיק איתי עד חודשיים לפני השחרור שלי, וכל יום שישי היינו ממלאים את הפקק עם קצת מיץ ענבים ועושים קידוש".
כיום הוא מתמודד, לדבריו, עם פוסט טראומה. לצד זאת סיפר כי כבר בשבי קיבל על עצמו מטרה ליום שאחרי: "ידעתי שאני אצא החוצה ואפיץ אור ושמחה, ואנסה להעביר את מה שאני חוויתי לאנשים".
