בתוכנית 'דרך חיים' עם הרב חיים איידלס, עלתה שאלה מעניינת: מאזינה שאלה מה עושים עם נטילת הידיים, כאשר מתעוררים משנת צהריים לפני סעודה שלישית. מצד אחד, אחר השינה יש צורך ליטול ידיים לסירוגין, ומאידך ישנה חובה ליטול ידיים לסעודה.
הרב השיב כי הסוגיה כבר נידונה בדברי מרן השולחן ערוך והפוסקים, והסביר כי יש להבחין בין נטילה הנעשית מחמת ספק רוח רעה לאחר השינה, לבין נטילה לצורך אכילת פת. מאחר שנטילת ידיים לאחר שנת צהריים נובעת מספק בלבד, אין צורך לבצע אותה דווקא מתוך כלי. לכן הדרך המומלצת היא, לפתוח את הברז וליטול ידיים לסירוגין במים זורמים, ורק לאחר מכן ליטול ידיים מתוך כלי עבור הסעודה עצמה. "זו הדרך הנכונה ביותר", הדגיש הרב, משום שבכך נמנעים מספקות בנוגע לברכה.
בנוגע לנטילת ידיים לאחר יציאה מבית הכיסא, לפני סעודה. הרב ציין כי אין חיוב ליטול ידיים בכלי לאחר יציאה מבית הכסא, ולכן גם כאן ניתן לרחוץ את הידיים במים זורמים ולאחר מכן ליטול ידיים כרגיל לסעודה. "אין מקור ליטול ידיים אחרי שאדם התפנה דווקא בכלי", ציטט הרב, והסביר כי בדרך זו ניתן להימנע מספקות הלכתיים בנוגע לברכה על הנטילה.
עוד באתר:
בהמשך השיחה, שאלה המאזינה על אדם שהחל לאכול מזונות, מתוך כוונה לאכול כמות קטנה, אך במהלך האכילה החליט להמשיך לאכול שיעור של קביעות סעודה. האם צריך לברך ברכת המזון, ומה באשר לברכת 'המוציא'.
הרב השיב כי כאשר אדם נמלך לאכול שיעור קביעות סעודה, הוא חייב בברכת המזון, גם אם בתחילת האכילה בירך 'מזונות'. עם זאת, בנוגע לברכת 'המוציא', הרב הביא את דברי המשנה ברורה לפיהם, אין צורך לברך ברכת 'המוציא' באמצע האכילה, אלא רק אם ממשיכים מכאן ואילך לאכול שיעור קביעות סעודה. מנגד, השולחן ערוך הרב סובר שאם התחיל לאכול, על מנת שלא לאכול שיעור קביעות סעודה, ותוך כדי אכילה הוא מחליט לאכול כמות של קביעות סעודה, אז הדבר הנכון זה לברך על המחיה, לחכות קצת, ואז שוב לברך בורא מיני מזונות, להמשיך לאכול, ושוב לברך על המחיה.
לקראת סיום, הרב דיבר על שיעור קביעת סעודה, ואמר כי קיימות מחלוקת הפוסקים כיצד לחשב שיעור ארבע ביצים, האם לפי נפח או משקל, והאם מצרפים למאכל גם מאכלים נוספים. "מה השיעור שאנחנו סוברים שהוא השיעור של קביעת סעודה? חלק סוברים שהשיעור הוא באזור בין 180 ל-210 גרם. השאלה היא איך מחשבים את הדברים".
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'דרך חיים' ב'קול חי':
