יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, מבהיר כי בכוונתו להשלים את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עוד לפני פיזור הכנסת. בתגובה לפרסום ב'ידיעות אחרונות' כתב רוטמן: “לא מפזרים לפני שמפצלים”.
הצעת החוק, שעברה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה, מבקשת לפרק את ריכוז הכוח החריג שנצבר לאורך השנים בידי היועץ המשפטי לממשלה. לפי המתווה, התפקיד יחולק לשניים: יועץ משפטי לממשלה מצד אחד, ותובע כללי מצד שני.
התובע הכללי יעמוד בראש מערכת התביעה וירכז את הסמכויות בתחום הפלילי, בעוד היועץ המשפטי יעמוד בראש מערך הייעוץ לממשלה. בכך מבקשת הקואליציה ליצור הפרדה ברורה בין מי שמייעץ לדרג הנבחר לבין מי שמחזיק בסמכויות האכיפה והתביעה.
עוד באתר:
במסגרת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית נדרשת ועדת החוקה לבצע תיקונים עקיפים בכ-250 חוקים, ובהם גם חוקי יסוד, שבהם מופיע כיום תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
אחד הסעיפים המרכזיים בהצעה קובע כי הממשלה לא תהיה חייבת לקבל כל חוות דעת של היועץ המשפטי כאילו היא הדין המחייב. אם הממשלה תסבור שיש לכך הצדקה, היא תוכל לקבוע כי עמדה משפטית מסוימת אינה מחייבת את הרשות המבצעת.
בימין רואים בכך תיקון הכרחי לעיוות שנוצר במשך שנים, שבו יועצים משפטיים הפכו בפועל ממייעצים למקבלי החלטות. במקום שהממשלה תמשול והיועץ יסייע לה לפעול במסגרת החוק, הפכה חוות הדעת המשפטית לא פעם לווטו פוליטי על מדיניות שנבחרה בקלפי.
המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, תקף את ההצעה וטען כי מדובר ב“חוק ביטול” שיפגע בתפקיד שומר הסף ואף יסכן את טוהר הבחירות. אלא שבמחנה הימין דוחים את הטענות. לדבריהם, הסכנה האמיתית לדמוקרטיה היא מצב שבו פקידים שאינם נבחרים מחליטים עבור הממשלה כיצד לנהוג, אילו מינויים לבצע, אילו חוקים לקדם ואיזו מדיניות מותר לה ליישם.
הדיונים צפויים להתמקד גם בשאלת סמכויות היועץ בתקופת בחירות ובכל הנוגע לשימוש בכספי ציבור, אך מבחינת רוטמן והקואליציה, היעד ברור: להשלים את המהלך עוד בכנסת הנוכחית ולא להשאיר שוב את ריכוז הכוח בידי היועמ"שית ואנשיה.
