בית הדין של תנועת הליכוד דחה את העתירות להדחת שר הביטחון לשעבר יואב גלנט משורות המפלגה. בפסק הדין שניתן היום (ראשון) נקבע כי למרות ביקורת חריפה על התנהלותו, לא נמצאה עילה חוקתית להפסקת חברותו.
בהרכב ישבו נשיא בית הדין עו"ד מיכאל קליינר, עו"ד יצחק בם ועו"ד יאיר לחן. בם כתב בפתח ההחלטה: "לא מצאנו עילה להפסקת חברותו של מר יואב גלנט בליכוד".
העתירות הוגשו בידי חברי ליכוד שטענו כי גלנט פעל בניגוד לערכי התנועה, בלם את הרפורמה המשפטית, סייע לאופוזיציה, הפר משמעת קואליציונית ופגע באמון המתפקדים. מבקר התנועה והיועץ המשפטי של הליכוד תמכו בהרחקתו.
עוד באתר:
מבקר התנועה טען כי עמדותיו של גלנט בנוגע לרצועת עזה, ובהן התנגדותו לשלטון צבאי ישראלי ותמיכתו בגורם פלסטיני "לא עוין", מנוגדות לעקרונות הליכוד. היועץ המשפטי טען כי גלנט הפר את חובת האמון לתנועה וסייע בפועל לאופוזיציה.
גלנט טען מנגד כי העתירות כוללניות ואינן מבוססות על תשתית ראייתית. לדבריו, פעל כשר הביטחון מתוך "דאגה עמוקה לביטחון ישראל". הוא הבהיר כי הוא עדיין תומך בשינוי האיזון בין הרשויות לטובת הכנסת והממשלה, אך סבר שהרפורמה המשפטית קודמה במהירות וללא התחשבות מספקת בהשלכות הביטחוניות.
בפסק הדין מתחו בם ולחן ביקורת קשה על מסיבת העיתונאים שכינס גלנט ערב "ליל גלנט". בם כתב כי היא הייתה "בבחינת כניעה לטרור" מצד אנשי מילואים שאיימו שלא להתייצב לשירות, וכינה את המהלך "סחיטה באיומים של הדמוקרטיה הישראלית".
עם זאת, בית הדין קבע כי אין בידיו הכלים להכריע אם גלנט סייע לאופוזיציה או פעל מתוך תפיסה כנה של טובת המדינה. "מה אנו, מה כוחנו ומה גבורתנו שנכריע במחלוקת זאת?", כתב בם.
אחת הקביעות העקרוניות בפסק הדין הייתה כי חובת האמון של שר או חבר כנסת למדינת ישראל קודמת לחובתו למפלגה. "אין חובת האמונים לתנועה יכולה לגבור על חובת האמונים למדינת ישראל", נכתב.
בית הדין הזהיר כי שימוש רחב בעילה של "הפרת אמונים לתנועה" עלול להפוך לכלי לסילוק יריבים פוליטיים בתוך הליכוד. "עילת הרחקה רחבה ועמומה היא הזמנה לשרירות", נקבע.
גם הטענות להפרת משמעת קואליציונית נדחו. בית הדין ציין כי לא הוצגו פרוטוקולים או החלטות סיעה ברורות, וכי גלנט התפטר מהכנסת לאחר שהבין שלא יוכל לתמוך בחוק הגיוס. בם כתב כי בנסיבות אלה "טענות להפרת משמעת סיעתית כעילת הרחקה מוטב שלא היו נטענות".
עו"ד יאיר לחן הצטרף לדחיית העתירות, אך כתב כי אין להקל ראש בתחושת הפגיעה בקרב מתפקדי הליכוד. לדבריו, מסיבת העיתונאים של גלנט תרמה להחרפת המשבר הציבורי והפוליטי ונתנה רוח גבית למחאה נגד ממשלת הליכוד. למרות זאת קבע: "טעות פוליטית, ואפילו קשה, אינה שקולה בהכרח לעילת הרחקה חוקתית".
נשיא בית הדין, עו"ד מיכאל קליינר, קבע כי די בהתפטרותו של גלנט מהכנסת כדי לדחות את העתירות. הוא הוסיף כי העותרים מבקשים מבית הדין להיכנס לתחומים שבהם הליכוד עצמו סבור כי בתי משפט צריכים לגלות ריסון.
קליינר אף המליץ לוועדת החוקה של הליכוד לבחון מחדש את סעיף 21 החדש, המאפשר פנייה ישירה לבית הדין בבקשות להרחיק חברי תנועה.
גלנט טען במהלך הדיון כי העותרים מבקשים לכפות את דעתם של "20 איש על 140 אלף מתפקדים". בפועל, בית הדין אימץ את העיקרון הזה: גלנט יצא מההליך עם ביקורת פוליטית חריפה, אך ללא סנקציה. ההכרעה בעניינו, קבעו הדיינים, תישאר בידי מתפקדי הליכוד בקלפי.
