בתוכנית 'שמור וזכור', נשאל הרב אברהם יוסף על אדם שאכל כזית מאחד משבעת המינים, וממין נוסף אכל שיעור שנמצא במחלוקת, כגון 18 גרם לדעת הרמב"ם, האם הוא צריך להוסיף בברכת מעין שלוש גם את המין השני.
הרב השיב כי ישנם שני דברים שמחמת הספק לא מברכים: "מרן כתב שני דברים שיש בהם מחלוקת, ובגלל ספק ברכות להקל – לא מברכים ברכה אחרונה". מדובר בשיעור כזית לדעת מרן, שכתב שזה – שישה דרהם דהיינו 18 גרם, והדין השני זה 'בריה'.
הרב הסביר כי 'בריה' זה פרי שלם הנאכל כיחידה אחת בשלמות, כגון ענב בודד או תמר קטן. לדבריו, למרות שמרן פסק לברך ברכה אחרונה בבריה אף אם לא אכל שיעור – המנהג הוא להחמיר מספק ולא לברך. "אנחנו נוהגים כפי הכלל ספק ברכות להקל. לא ב-20 גרם ולא בריה – אין ברכה", הבהיר.
עוד באתר:
בהמשך הביא הרב את חידושו של אביו, הרב עובדיה יוסף זצ"ל: כאשר האדם כבר התחייב בוודאות בברכת "מעין שלוש", כגון לאחר שתיית רביעית יין, ניתן לכלול בתוך אותה ברכה גם את האכילה המצויה בספק. "הוא מכניס את ה-20 והבריה בתוך הברכה שהוא מחויב בה". כלומר, מאחר שאין כאן ברכה חדשה על הספק עצמו, "אין כאן דין כלל של ספק ברכות להקל ולכן מותר".
עם זאת, הרב הדגיש כי לא כל מקרה ניתן לצרף: "ההכללה יכולה להיות כשיש סיבה להכללה. אם אין סיבה, הוא לא יכול". לכן, מי שאכל כמות קטנה שאינה מגיעה לשיעור המסופק, או פרי שנחתך ואיבד את מעמדו כ"בריה", אינו יכול לצרפו לברכה. רק כאשר קיים ספק ממשי, ניתן לכלול את הדבר המסופק בברכה שכבר התחייב בוודאות.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'שמור וזכור' ב'קול חי':
