כיצד מחנכים ילד לחלוק בצעצועים, בממתקים או במרחב האישי שלו, בלי להפוך את הנתינה למאבק? הפסיכותרפיסטית ומנחת ההורים אסתי אברהם התייחסה לנושא בפינתה בתוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי'.
לדבריה, הצעד הראשון הוא להבין מה מתאים לגיל הילד. היא סיפרה על אם שנבהלה לאחר שהגננת הגדירה את בתה בת השנתיים כ"רכושנית". "זה השלב הכי אגוצנטרי, וכך צריך להיות", הסבירה. "ילד קטן מרגיש שהעולם נברא בשבילו, ומה שיש מולו שייך לו. זה שלב התפתחותי תקין".
אברהם הזהירה מפני תגובה אימפולסיבית של הורים כאשר הילד מסרב לתת לחבר צעצוע. לדבריה, הדרישה המיידית "תיתן לו, הוא חבר שלך" נובעת לא פעם מהחשש של ההורה כיצד הילד מצטייר ומה יחשבו עליו.
עוד באתר:
"כשאני לוחצת עליו לתת, אני בעצם מלמדת אותו שנתינה היא סיוט", אמרה. "באותו רגע הוא גם מרגיש שאמא, שאמורה להיות העוגן שלו, אינה מבינה אותו ועומדת נגדו".
הדרך הנכונה, לדבריה, היא להימנע מחינוך בזמן האירוע עצמו. לאחר שהחבר הולך והמתח יורד, אפשר לומר לילד בנחת: "שמתי לב שהיה לך קשה לתת את המכונית. בוא נחשוב מה בפעם הבאה כן תוכל לחלוק, משהו שפחות חשוב לך, כדי שגם לחבר יהיה נעים".
אברהם הדגישה שאין צורך לחפור או להטיף. די בשיחה קצרה, רגועה ומכבדת, שמכירה בקושי של הילד אך גם מציבה כיוון חינוכי ברור.
לדבריה, הכלי המשמעותי ביותר הוא הדוגמה האישית. ילדים שרואים בבית נתינה טבעית, הכנסת אורחים ודאגה לאחרים מפנימים את ההתנהגות לאורך זמן. לצד זאת, חשוב שגם ההורה יאפשר לעצמו ליהנות ולא ירגיש שעליו לוותר תמיד על כל דבר.
יונת קפלן סיכמה כי המסר המרכזי הוא לעצור לפני התגובה: "תנשמי רגע, אל תפעלי מהאימפולס. אחר כך תדברי בנחת, תגידי ותמשיכי הלאה".
האזינו לדברים המלאים מתוך 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי'.
