בתוכנית 'הבמה שלך' עם יונת קפלן, התארחה חנה כהן אלורו, לשיחה על התחושות שמלוות רבים בתקופה של חוסר ודאות. בשיחה שנעה בין הומור למציאות מורכבת, סיפרה כיצד אירועים ביטחוניים ותהפוכות יומיומיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה. "אנחנו כמו יושבים ומחכים לדבר הנורא הבא שיקרה", אמרה בכנות.
אלורו התייחסה גם לאתגר הכלכלי שמלווה עצמאיות רבות. לאחר שבתקופות קודמות התבטלו הופעות ופרויקטים, היא מצאה את עצמה שוב מתלבטת האם להמשיך בתוכניות שכבר נבנו חודשים ארוכים מראש. למרות הקושי, היא ניסתה להיאחז באמונה: "אני לא מפסידה כלום. כל מה שקורה הוא המדויק לי".
אלא שהפעם, לדבריה, משהו נסדק. לקראת שיעור שבועי שהייתה אמורה להעביר על פרשת קורח, היא גילתה שאין לה רצון לפתוח ספר או לחפש דברי חיזוק. "לא רוצה לפתוח את הפרשה, לא רוצה ללמוד תורה", הודתה. דווקא מהמקום החשוף והכואב הזה, החלה להתבונן מחדש על הסיפור קורח ובמסר שהוא נושא.
עוד באתר:
לדבריה, שורש טעותו של קורח היה הרצון להיות משהו אחר ממה שנועד לו. "אני לא מוכן להיות החלק שיועד לי בעולם", תיארה את מה שלדעתה עמד בבסיס המרד. מכאן הגיעה לתובנה רחבה יותר: לא כל בני האדם זהים, אך לכל אחד יש תפקיד ייחודי וחשוב משלו.
בהמשך חיברה את המסר לחיי היומיום, להורות, למשברים ולשאלות שאין עליהן תשובות. "זה קשה לי, אבל זה שלי", אמרה על ההתמודדויות שאדם מקבל בחייו. את הריאיון חתמה במסר של תקווה וקבלה עצמית: לעיתים הכוח הגדול ביותר אינו לשנות את המציאות, אלא להסכים להיות בדיוק במקום שבו נועדנו להיות.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'הבמה שלך' ב'קול חי':
