ח"כ אורי מקלב מ'דגל התורה' התייחס בריאיון נרחב ל'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי בלום ב'קול חי' לחוק יסוד לימוד התורה, למעצרי בני הישיבות, ליחסים עם ראש הממשלה ולמחלוקת סביב הניסיון האחרון להסדיר את מעמדם של לומדי התורה.
במהלך השיחה חשף מקלב את גרסתו לאירועים שהובילו להפסקת קידומו של חוק הגיוס. לדבריו, דגל התורה לא התנגדה עקרונית לחוק ואף לא דרשה מנתניהו להימנע מהגשתו. לטענתו, המהלך נעצר משום שראש הממשלה לא היה מסוגל להתחייב כי קיים רוב בקואליציה לאישורו.
"אף אחד לא עמד בפתח ואמר לו לא להגיש", אמר מקלב. "מישהו אמר לו לא להביא את החוק לוועדה? אם הוא היה מביא, הוא היה צריך להגיש ולעשות את הדבר הזה".
עוד באתר:
לדבריו, לאחר שהתברר כי אין לנתניהו התחייבות לרוב, התקבלה ההוראה להתנתק מן הגוש ולא להסתפק בהבטחות לעתיד. "גדולי התורה ביקשו לשאול שאלה אחת: האם יש התחייבות שיש רוב לחוק, והאם ראש הממשלה מתחייב לרוב. התשובה שהגיעה אחרי יומיים הייתה שאין לו התחייבות ושיש קשיים בהשגת הרוב".
מקלב הסביר כי בשלב מסוים הציעו בליכוד להחיל דין רציפות על החוק ולהעביר אותו בכנסת הבאה, בתקווה שהרכב קואליציוני שונה יקל על השלמתו. אלא שבעיני הנהגת דגל התורה לא היה די בכך. "ראינו שאולי יש רצון מצד הליכוד להמשיך את הדברים כרגיל ולחיות עם ההבטחות", אמר. "על זה נאמרה האמירה שאנחנו לא מחויבים לגוש".
"היה דיבור שתיווצר דינמיקה, לא התחייבות"
בלום שאל את מקלב על טענות שנשמעו לאחרונה, ולפיהן נתניהו חזר בו לאחר מכן והודיע כי הוא מוכן לקדם את החוק, אך דגל התורה כבר סירבה.
מקלב דחה את התיאור הזה. לדבריו, גם בסיבוב השני לא הוצגה התחייבות ממשית להעברת החוק, אלא הערכה כי תוך כדי התהליך תיווצר תמיכה מספקת. "הוא הגיע ואמר: יהיה בסוף רוב, אבל צריכה להיות דינמיקה", סיפר. "לא הייתה התחייבות ברורה. בסופו של דבר לא היה אפשר ללכת לחקיקה על סמך אמירות כאלה".
בלום חידד: "אתה אומר שלא התנגדתם לחוק עקרונית ולא התנגדתם לכך שנתניהו יעביר אותו, אלא שלא קיבלתם תשובה ברורה שהוא מצליח להעביר אותו גם בסיבוב השני". מקלב השיב: "כן. אלה בדיוק הדברים".
לדבריו, אם נתניהו היה מניח את החוק בפועל ומקדם אותו, לא הייתה מצד דגל התורה חסימה של המהלך. "לא קיבלנו אישור לתת שום דבר על סמך הבטחות. מעשים הוא היה יכול לעשות. אף אחד לא אמר לו לא להגיש".
חוק יסוד לימוד התורה: "אמירה חשובה, אך ההסדרה קודמת"
בפתח הריאיון נשאל מקלב מה התועלת המעשית בחוק יסוד לימוד התורה, בשעה שבחורי ישיבות ואברכים חוששים ממעצר והסנקציות הכלכליות נמשכות.
מקלב הודה כי החוק אינו פותר את המצוקה המיידית. לדבריו, הדאגה לבחורי הישיבות ולאברכים המלווים בחשש בכל יציאה מן הבית נמצאת במרכז עבודת הנציגים החרדים. "הדאגה הזאת נמצאת על לוח ליבנו", אמר. "אין לנו היסח הדעת מן החשש, מן המציאות ומן הגזירות הכלכליות וההגבלות הקשות".
עם זאת, הוא טען כי לחוק יסוד המכיר בערכו של לימוד התורה יש חשיבות ציבורית ומשפטית, גם אם אינו מחליף חוק המסדיר את מעמדם של בני הישיבות. "בזמן שבני התורה והציבור החרדי הם למשיסה, להכפשה ולהשמצה, עצם זה שמייקרים את לימוד התורה הוא דבר חשוב", אמר. "יש חשיבות לכך שההכרה הזאת תימצא גם בחקיקה".
מקלב הבהיר כי מבחינתו, הקדימות הייתה ונותרה להסדרת מעמדם של לומדי התורה. הוא אף הסתייג מן הביטוי "חוק הגיוס" והעדיף לכנותו "חוק ההסדרה".
"חוק יסוד לימוד התורה היה צריך להיות נדבך בחקיקה שמכירה ומסדרת את מעמדם של לומדי התורה", הסביר. "כמובן שהקדימות הייתה צריכה להיות ההסדרה עצמה".
לדבריו, הכוונה היא לקדם את חוק היסוד עד להשלמתו בשלוש קריאות ולא להסתפק באישור הטרומי. הוא הוסיף כי התייעץ עם משפטן שהיה מעורב בניסוחו לפני מספר שנים, וזה המליץ להמשיך לקדם את החוק גם במציאות המשפטית הנוכחית.
הפגישות עם נתניהו: "אין משמעות מעבר לצרכים השוטפים"
בהמשך נשאל מקלב על פגישתו של ח"כ משה גפני עם נתניהו, לאחר ההוראה שקיבלה דגל התורה להתנתק מן הגוש. מקלב טען כי המפלגה נמנעת מפגישות פומביות שעלולות לשמש את נתניהו ליצירת מצג של פיוס או חזרה מלאה לשותפות. לדבריו, בקשות לפגישות בעלות משמעות תקשורתית לא אושרו על ידי גדולי התורה.
עם זאת, הוא הבהיר כי קשרי עבודה ענייניים עם ראש הממשלה ואנשיו נמשכים, משום שהציבור החרדי זקוק לטיפול יום־יומי בשורה ארוכה של נושאים. "יש לנו הרבה מה לעשות במשרדים השונים, בחינוך, ברווחה ובעוד דברים", אמר. "הפגישות האלה הן פגישות שוטפות, ואין להן משמעות מעבר לזה. קיבלנו הוראה, ואנחנו פועלים לפיה".
לדבריו, עצם הפגישה עם ראש הממשלה אינה מעידה כי דגל התורה חזרה להיות מחויבת פוליטית לגוש או שקיבלה החלטה לגבי הקואליציה הבאה.
"אין לנו פריבילגיה למשוך ידיים"
מקלב, שישב במשך שעות רבות בדיונים על חוק הגיוס לצד נציגים נוספים של המפלגות החרדיות, הסביר כי לאורך הדרך סירב לפרוש מן המגעים כל עוד נשאר סיכוי, ולו קטן, להגיע להסדרה שתגן על בני הישיבות.
לדבריו, דווקא משום שהמחיר שמשלמים לומדי התורה כבד כל כך, לא ניתן להסתפק במחאה בלבד או לוותר מראש על כל ניסיון חקיקה. עם זאת, הוא הבהיר כי לאחר שהנהגת המפלגה השתכנעה שאין התחייבות ממשית להעברת החוק, לא ניתן היה להמשיך ולהסתמך על הבטחות כלליות.
הריאיון מציג לראשונה באופן מפורש את קו ההגנה של דגל התורה מול הביקורת החרדית: לא התנגדות לחוק היא שהפילה את המהלך, אלא היעדר התחייבות מצד נתניהו לרוב ממשי בכנסת. לדברי מקלב, האחריות נותרה אפוא בידי ראש הממשלה והקואליציה: אילו היו מניחים חוק ומבטיחים את אישורו, דגל התורה לא הייתה עומדת בדרכו.
על הציונות הדתית, אמר מקלב: "הציונות הדתית עברה טלטלה גדולה, והם צריכים להתאושש. רוב רובם של המתנגדים, גם בתוך הליכוד, מגיעים מהציונות הדתית. אדלשטיין, אילוז, סעדה, טור-פז, שטרן – תראו לאיפה הם הגיעו. טור-פז כבר מנהל שנים ישיבות נגד הציבור החרדי. אין לזה תקדים". ועל הדחת ח״כ משה סלומון מועדות הכנסת: ״לא היה צריך הרבה הסבר למה הוציאו אותו מהחברויות בוועדה. מי שבוגד בתורה ובמצוות, ודאי יבגוד גם במפלגה שלו. כל מה שמדברים היום עלינו – ידברו גם עליכם. הסיתו אותם נגד עולם התורה והם הושפעו״.
האזינו לראיון המלא הערב ב'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי בלום ב'קול חי':
