דוח מבקר המדינה שפורסם הערב (שלישי) חושף שורת ליקויים משמעותיים בהפעלת מצלמות האכיפה ברשויות המקומיות, לצד נתונים כספיים מרשימים המעידים על היקף האכיפה וההכנסות הנגזרות ממנה. הביקורת התמקדה במערכי המצלמות של הרשויות המקומיות ובאופן השימוש בהן לצורך אכיפת עבירות תנועה, חניה ונסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית.
מהדוח עולה כי במהלך שנת 2024 בלבד הופקו בארבע הרשויות שנבדקו – הרצליה, רמת גן, חדרה ובנימינה-גבעת עדה – לא פחות מ־121,362 דוחות. שווי הדוחות הכולל הגיע לכ־44 מיליון שקלים, נתון המלמד על היקף האכיפה הרחב ועל ההשפעה הכלכלית המשמעותית של מערכות המצלמות.
הרצליה ניצבת בראש הרשימה עם 81,026 דוחות בהיקף כספי של כ־28.2 מיליון שקל. אחריה רמת גן עם 36,192 דוחות בשווי כ־14.3 מיליון שקל. בחדרה הופקו 3,651 דוחות ובבנימינה־גבעת עדה 493 דוחות נוספים. בסך הכול מדובר באחד ממנגנוני האכיפה הרווחיים ביותר שמפעילות הרשויות המקומיות.
עוד באתר:
הביקורת העלתה כי בארבע הרשויות שנבדקו פעלו יחד 189 מצלמות אכיפה. בהרצליה הוצבו 77 מצלמות, ברמת גן 100 מצלמות ובחדרה 12 מצלמות. למרות היקף הפעילות הרחב, נמצא כי חלק מהמצלמות המשיכו לפעול גם לאחר שלא שימשו עוד למטרה שלשמה הותקנו, וחלקן המשיכו לתעד אזרחים ללא צורך אכיפתי ממשי.
עוד עולה מהדוח כי מתוך 38 רשויות מקומיות שבהן קיימים נתיבי תחבורה ציבורית המאפשרים אכיפה באמצעות מצלמות, רק שש רשויות פרסמו לציבור מידע ברור על עצם קיומה של האכיפה. המשמעות היא שרוב הנהגים אינם מודעים בהכרח להיקף השימוש במצלמות או למיקומן.
מבקר המדינה מצא גם כשלים הנוגעים להגנת הפרטיות. בחלק מהמקרים ניתן היה לזהות באופן ברור עוברי אורח, נוסעים וכלי רכב שלא היו קשורים לעבירה. בנוסף נמצאו מקרים שבהם נשמר מידע מצולם בכמויות גדולות, אף שלא היה בו צורך לצורכי אכיפה או חקירה.
לצד זאת, על פי הדוח, משרד התחבורה טרם מיצה את הסמכויות שניתנו לו להרחבת האכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית ברשויות נוספות. המבקר התריע כי היעדר מדיניות אחידה, פערי פיקוח וחוסר שקיפות עלולים לפגוע הן באמון הציבור והן בזכות לפרטיות.
המבקר קורא למשרד התחבורה, לרשות להגנת הפרטיות ולרשויות המקומיות להסדיר את תחום האכיפה באמצעות מצלמות, לקבוע נהלים אחידים, לצמצם שמירת מידע שאינו נחוץ ולוודא שהציבור מקבל מידע מלא ושקוף על השימוש באמצעי התיעוד והאכיפה.
