עם כניסת מזכר ההבנות בין איראן לארצות הברית, כשברקע אי הבהירות לגבי ההמשך התיישבנו לשיחה עם 3 קצינות מאגף המבצעים שאחריות לכח האדם בכל רגע נתון לצה"ל. היא ועוד 11 קצינו ו -12 חיילים אחראים להקצאת הכוחות.
סא"ל מ. בת 41, אמא לארבעה, מבאר יעקב. נשואה לאיש צבא, סא"ל בתפקיד אחר וכבר 23 שנים במערכת. כמעט שנתיים בתפקיד. "אני קמה בבוקר כדי לעשות שני דברים חשובים, למען מדינת ישראל, להגן על ביטחונה ושכל לוחם בקצה יקבל את מה שהוא צריך - זו עבודתנו.
אנחנו מנהלים מלחמה כבר 2.8 שנים, קשה לחלק את המשאב הזה שנקרא צה"ל ואנחנו עדיין קמים בכל בוקר ועושים את הבלתיי יאמן בשביל שהלוחם בקצה ידע שיש לו תחמושת, אוטובוס, יציאות הביתה, האמר, קסדה, נשק ווסט" היא פותחת את השיחה.
עוד באתר:
ומוסיפה "תפקידנו לתחזק את כל הסד"כ בצבא, מהסד"כ של ההגנ"ש ביישוב עד הסד"כ של לוחם בקצה. תעודת הביטוח של מדינת ישראל היא מה שנאחנו מתכננים בכל יום.
על אף שאני מתכננת את הסד"כ, כל שינוי ושינוע סד"כ הוא בהתאם להחלטת דרג מדיני.
אם אתה עכשיו אומר שיש אירוע דמיוני מתפרץ על גבול מצרים, אני יודעת להגיד לך ממי הסד"כ שם בכל רגע נתון, מה הציוד שעומד לרשותו ומה הסד"כ שיכול להגיע כי הוא תופס כוננות לגזרה - זה חלק מאוד משמעותי ממה שאנחנו מתכננים בכל יום." היא מוסיפה.
ש: כלומר כל החיילים שנשארים בבית כי יש אפשרות לכוננות מבצעית ביו"ש זה באשמתך?
ת: נכון. אני יודעת איפה כל חייל נמצא.
ש: מה השתנה באמת מהשבעה באוקטובר להיום מבחינת כל הגזרות?
ת: יש תחושת כישלון ואחריות. אני לא אגיד במספרים. הצבא שינה את התפיסה בכל מקום שהוא הבין שהוא צריך לתת מענה מבצעי. 25 גדודי דוד הם גדודים שצה"ל הקים בסמוך לבית שלהם עם נשקים, ובזמן אירוע תוך 4 שעות הם פרוסים בגזרה.
אנחנו בתוך הענף מחולקים ל-4 מדורים שכל אחד נותן את השלם בכל מה שקשור בסד"כ, לחיילים בקצה. הסד"כ מתחלק למה שנמצא בגרף הלחימה ותוכנן מראש, מילואים וסדיר. הסד"כ מתחלק גם לכוננויות בצבא, כאן ועכשיו, אם היא לסוף שבוע או לשגרה וההפעלה שלה. הדבר השלישי זה האמצעים, המעטפת וחלק מהדברים שנדרשים לסד"כ. הדבר הרביעי הוא משאבים, כל מה שהוא תחמושת.
ש: את קובעת מסגרת של כמה לוחמים יהיו בבופור או יישארו באמצע או סוף שבוע?
ת: אנחנו שמים עקרונות שהם הסף לכמות הלוחמים הנדרשת בכל זמן נתון בגזרות, מי שמנהל את זה באופן פרטני הן היחידות בקצה.
אנחנו מצרפים לשיחה את רמ"ד משאבים, סרן ע. שאחראית על כל תחמושת היבשה ועל כל ההפעלה של ההובלות המבצעיות.
לצורך העניין יש עכשיו את חטיבה 35 שנמצאת ברפיח, יש להם גדודים ברחבי הגזרה. אנחנו הגדרנו תקן מסוים שהם צריכים להיות איתו מבחינת הביטחון בשטח, כמה כמות מרגמות צריכה להיות להם וכן הלאה.
היום לכל פיקוד יש X כלים ברשותו שהוא יכול לשחק איתו ימינה ושמאלה. אם יש לו 70 אוטובוסים בגזרת הפיקוד ועוד 14 מנופים, אנחנו מקצים את זה למול הצורך המבצעי הנדרש ואל מול דברים מתפרצים מקבלים תוספות.
ש: איך אתן מתמודדות עם האירוע של שינוי הגרף של גרף המילואים? הבטיחו להם בעבר שזה לא יעבור את ה-60 ימי מילואים...
ת: המצב המבצעי מורכב. לא שיערנו שב-28.02 יחל מבצע "שאגת הארי", ברגע שזה קרה העקרונות שהצגנו בעבר לא רלוונטים. התחייבנו לייצב את גרף המילואים אם המצב המבצעי יישאר, אך זה השתנה ולא היה תקף ולכן הפרנו את החוזה כי זה מה שמדינת ישראל צריכה והצבא צריך בשביל לעמוד במשימתו. אין כרגע בשורות לאנשי המילואים כי אנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממשיכים לעמוד על המשמר. נראה מה מתפתח בהתאם להסכם. אנחנו מתכננים את השלב הבא אבל זה עדיין לא שלב הבשורות.
ש: מה האתגר הכי גדול?
ת: האתגר הכי גדול זה מה שאתה לא יודע. פיקוד המרכז אל מול איו"ש ומה שוקרה שם, בכל יום אתה קם שם בבוקר ולא יודע איך היום יתפתח. האתגר הוא ירדן, למרות שיש לנו הסכם איתם. האתגר הוא לתת מענה למה שאתה לא יודע שיקרה. כל זאת עד כדי לא לשחוק את הסד"כ שנמצא בכוננות.
