סאגת המעצרים: הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, פנה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ והביע התנגדות להצעת החוק שנועדה להקפיא את הליכי המעצר נגד תלמידי ישיבות בתקופת המעבר הקרובה. המכתב נשלח בשעה שהקואליציה נערכת להביא את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ימים לפני פיזור הכנסת והיציאה למערכת הבחירות.
במכתבו טען זמיר כי ההצעה עלולה לפגוע ביכולת הצבא להתמודד עם המחסור בכוח אדם בתקופת הלחימה. "כידוע לכם, השינוי בחוק מבקש לקבוע הסדר מיוחד לתלמידי ישיבות לפיו לא ינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפיהם, לתקופת זמן של מספר חודשים, אשר צפויה אף להתארך בשל תקופת הבחירות הקרבה", כתב. לדבריו, ההצעה מוגשת "בעיצומה של מערכה רב-זירתית, ובעת שצה"ל מתמודד עם פער חריף בתחום כוח האדם, אשר משפיע ישירות על היכולת לעמוד במשימות המבצעיות".
הרמטכ"ל הוסיף כי מבחינת צה"ל אין בחוק מענה לצורכי המערכת הביטחונית. "כפי שהובהר, לא רק שהצעת החוק אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח הזמן המיידי, אלא ההיפך – היא מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי. בכך, ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל, וזאת באופן מובהק וחד-משמעי". בסיום דבריו הדגיש: "לאחר שבחנו את ההצעה, ברצוני להביע את התנגדותי הנחרצת למנגנון זה בהצעת החוק".
עוד באתר:
בהמשך המכתב פירט זמיר שלושה נימוקים מרכזיים להתנגדותו: פגיעה באמון ובתחושת השוויון של המשרתים, היעדר תועלת מקצועית לצה"ל והסטת משאבים וקשב בעיצומה של המלחמה. בהתאם לכך ביקש מראש הממשלה ומשר הביטחון לפעול להסרת מנגנון הוועדה הכלול בנוסח החוק, אם אכן יקודם לאישור הכנסת.
כעת מופנות העיניים לכנסת, שם צפויה ההצעה לעמוד להצבעה במסגרת מרתון החקיקה האחרון של הקואליציה לפני הבחירות. ההכרעה עשויה להשפיע לא רק על מצבם של בני הישיבות בחודשים הקרובים, אלא גם להפוך לאחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות המתקרבת, כאשר הוויכוח סביב מקומם של לומדי התורה ממשיך לעמוד בלב השיח הציבורי.
