הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (שני) את דיונה האחרון לפני פגרת הבחירות, ובמרכזו הוצגו נתונים מדאיגים על המחיר הכלכלי שמשלמות אימהות בשוק העבודה.
במהלך הדיון, שנוהל על ידי ממלאת מקום יו"ר הוועדה ח"כ עדי עזוז מ'יש עתיד', עלו קריאות לגיבוש מתווה ממשלתי קבוע שיספק מענה להורים עובדים במצבי חירום, לצד צעדים לצמצום פערי השכר בין נשים לגברים. "אימהות אינה צריכה להיות מחיר כלכלי", אמרה עזוז, והדגישה כי סגירת מסגרות החינוך בזמן שהמשק ממשיך לפעול פוגעת בכלל המשפחות בישראל.
לדברי ח"כ עזוז, ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בפערי השכר בין נשים לגברים, כאשר הפערים נובעים משילוב של חסמים מבניים ובהם היקפי משרה, תת-ייצוג בתפקידי ניהול, האחריות לטיפול בילדים ואפליה ישירה ועקיפה. עוד ציינה כי מאז טבח שמחת תורה – החריפו הפערים בעקבות מצבי החירום. "מדינת ישראל מעודדת ילודה, אבל אחרי שהילדים נולדים היא לא מסייעת לאימהות גם בחצי מהמשאבים שהושקעו בהבאתם לעולם", אמרה.
עוד באתר:
רחלי סונגו משדולת הנשים בישראל הציגה ממצאי סקר מקיף, שלפיהם 88% מהאימהות סבורות שחופשת הלידה בתשלום אינה מספיקה, כ-40% מאריכות את תקופת ההורות מעבר לתקופה המתוגמלת לממוצע של 23.6 שבועות, ורק 4% מהאבות יוצאים לחופשת לידה על חשבון האם. עוד עלה כי 73% מהנשים היו רוצות שהבעל יקבל תקופת הורות נפרדת, 82% מהאימהות השיבו כי אילו לא היו אימהות היו בוחרות במשרה אחרת, 21% דיווחו כי מעסיקיהן מנעו מהן זכויות או הערימו קשיים סביב היריון ולידה, 60% חוו קשיים בחזרה לעבודה לאחר חופשת הלידה ו-43% דיווחו על קושי באיזון בין העבודה לבית.
נציגת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר הציגה נתונים שלפיהם עשור לאחר לידת הילד הראשון נרשמת ירידה של כ-28% בהכנסות נשים ביחס לגברים – תופעה המכונה "קנס האימהות", הנובעת בעיקר מצמצום היקף המשרה ושעות העבודה.
במקביל התריעו נציגות החברה האזרחית על כשלי האכיפה בתחום פערי השכר. ד"ר יעל פרואקטור ממרכז אדוה אמרה כי החוק הקיים אינו מאפשר אכיפה אפקטיבית, ובדיון נחשף כי מתוך 530 חברות פרטיות שהיו מחויבות בדיווח על פערי שכר בין השנים 2021–2023, רק כ-30% עמדו בחובת הדיווח.
בסיום הדיון קראה הוועדה למשרדי העבודה והאוצר לגבש תוכנית בין-משרדית לצמצום "קנס האימהות" ופערי השכר, הכוללת יעדים, תקציב ולוחות זמנים. בנוסף המליצה לבחון מחדש את משך תקופת הלידה וההורות בתשלום, לקדם תקופת הורות נפרדת לאבות, להרחיב את המסגרות הציבוריות לגילי לידה עד שלוש, לחזק את מנגנוני האכיפה בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד ולגבש חוק קבוע למענה תעסוקתי במצבי חירום, שיאפשר עבודה חלקית לצד פיצוי, חל"ת גמיש או סבסוד שכר במקרה של סגירת מסגרות החינוך.
