בתוכנית 'שמור וזכור', מאזין ביקש לדעת האם מותר לאכול כבד חי? הרב אברהם יוסף השיב שאין בכך איסור, אך רק בתנאים ברורים: הכבד צריך להיות מוקפא תחילה, להיחתך לחתיכות קטנות בגודל של ביס, ולהישטף היטב מהדם שעל פניו. לאחר מכן ניתן לאוכלו, משום שהדם היוצא בזמן הלעיסה נשאר בתוך הפה.
עם זאת, הרב הדגיש כי אסור לנגוס מתוך חתיכה גדולה, שכן הלחץ שנוצר מוציא דם חיצוני שנחשב לדם שנשפך ואסור באכילה. "הדם החיצוני הזה שיצא, הוא נקרא דם שנשפך ואסור לאכול אותו".
בהמשך ביאר הרב את יסוד דיני המליחה והשריית הבשר במים. לדבריו, ההשריה אינה רק שלב טכני, אלא נועדה לרכך את הבשר ולסלק את הדם שעל פניו, כדי שהמלח יוכל להוציא את הדם הפנימי. לכן גם מי שמעוניין לאכול בשר חי, בין אם מדובר בכבד ובין אם בבשר רגיל, חייב להקפיד על חיתוך לחתיכות קטנות. "צריך להקפיא אותו, לחתוך ריבועים קטנים, שלא נצטרך לחתוך מהחתיכה הגדולה בשיניים, וזה מותר".
עוד באתר:
בהמשך שאל המאזין, האם ניתן להכשיר כבד באמצעות חליטה במים רותחים במקום צלייה. הרב הבהיר כי אין לסמוך כיום על חליטה בלבד. הוא הזכיר כי בתקופת הגמרא נהגו להכשיר את הכבד או בחליטה או במליחה, אולם מרן השולחן ערוך פסק שאין אנו בקיאים בדיני חליטה. הרב ציין כי לפי שיטת הרמב"ם צריך לעשות חליטה לאחר המליחה, וכך אכן נוהגים חלק מבני עדת תימן. עם זאת הדגיש הרב: "אנחנו לא סומכים על חליטה", והוסיף: "במקום מליחה לעשות רק חליטה, בוודאי שלא, ובוודאי לא לכבד".
בסיום התייחס הרב למחלוקת מרן והרמ"א בדיני הכשרת כבד. לדבריו, לדעת מרן השו"ע המליחה אינה חלק מהכשרת הכבד אלא נועדה להטעמה בלבד, בעוד שלדעת הרמ"א יש צורך גם במליחה וגם בצלייה. משום כך, לאשכנזים נדרשים שני השלבים יחד, ואילו לספרדים די בצלייה בלבד, במיוחד כאשר יש מניעה רפואית או אחרת לאכול מלח. הרב סיכם: "לדעת הרמ"א, צריך זה וזה, גם אש וגם מלח. לספרדים, מי שלא יכול לאכול מלח, יכול לצלות כמו שהוא".
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'שמור וזכור' ב'קול חי':
