תוצאות מעודדות לניסוי קליני ראשון מסוגו מצביעות על התקדמות משמעותית בפיתוח טיפול חדשני למחלת האלצהיימר. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Nature Medicine, בחן נוגדן ייעודי בשם IBC-Ab002, שפותח על ידי חברת "אימונובריין" על בסיס מחקרה רב-השנים של פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן למדע. מטרת הטיפול היא לרתום את מערכת החיסון כדי להפחית את הדלקת הכרונית במוח, לשמור על חיוניות תאי העצב ולהאט את התקדמות המחלה.
במשך שנים התמקדו מרבית המחקרים בניסיון לסלק את משקעי החלבון המצטברים במוחם של חולי אלצהיימר. לעומת זאת, גישתה של פרופ' שוורץ, כלת פרס ישראל למדעי החיים, מבוססת על ההבנה שתפקוד תקין של המוח תלוי גם בבריאות מערכת החיסון. לדבריה, הזדקנות מערכת החיסון היא אחד הגורמים המרכזיים להתקדמות המחלה, ולכן פותח הנוגדן המכוון לחלבון PD-L1, במטרה "להחזיר למערכת החיסון ההיקפית את 'נעוריה' ואת יכולתה לתמוך במוח".
השלב הראשון של הניסוי נערך ב-11 מרכזים רפואיים – חמישה בבריטניה, חמישה בישראל ואחד בהולנד – וכלל 40 חולי אלצהיימר בשלבים מוקדמים. תוצאות המחקר הראו כי הנוגדן "בטוח ונסבל היטב" בכל המינונים שנבדקו, וכי פעילותו תאמה את מנגנון הפעולה שתוכנן. בנוסף נמצא כי הטיפול הפחית סמנים ביולוגיים לנזק עצבי ולפגיעה בתקשורת בין תאי העצב, ממצאים המחזקים את המשך הפיתוח הקליני.
עוד באתר:
כבר לפני כעשור הראה צוות המחקר של פרופ' שוורץ כי מיתון מבוקר של ציר הבקרה החיסונית המתווך באמצעות PD-L1 הוביל במודלים של עכברים להפחתת הדלקת המוחית, לסילוק תאים "זקנים", לצמצום סממני המחלה, להאטת התקדמותה ואף לשיפור הזיכרון. בעקבות ממצאים אלה פותח הנוגדן האנושי החדש, לאחר שורת מחקרים פרה-קליניים שאיששו את יעילות הגישה.
בראש המחקר עמדו פרופ' מיכל שוורץ, ד"ר תומאסו קרואזה – כיום סמנכ"ל לפיתוח קליני ב"אימונובריין" – ופרופ' קתרין ג'יי מאמרי מאוניברסיטת UCL בלונדון. במחקר השתתפו גם חוקרים מישראל ובהם ד"ר נועה ברגמן, דליה ברכה, ד"ר קותי ברוך, ד"ר אלכס קרצר, ד"ר שרונה רווה וד"ר אליעזר שוחט. לדברי פרופ' שוורץ, "הגישה שלנו עשויה לבשר על עידן חדש בהתמודדות עם מחלות דמנציה ועם מחלות מוח ניווניות נוספות", במיוחד לנוכח הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים.
