עסקת אנרגיה משמעותית עשויה להציב את ישראל בעמדה חדשה בשוק הגז הבינלאומי. שתי שותפות מרכזיות במאגר "תמר" – ישראמקו הישראלית וחברת Mubadala מאיחוד האמירויות, המחזיקות יחד בכ-40% מהמאגר – חתמו על מזכר הבנות לא מחייב עם חברה זרה, שבמסגרתו מתוכנן ייצוא גז טבעי למצרים בהיקף מרבי של 80 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) לאורך תקופת ההסכם.
בשלב זה מדובר בהסכם עקרונות בלבד, ולכן מימושו המלא מותנה בהצטרפות יתר השותפות במאגר, ובהן שברון. אם כל בעלי הזכויות יאשרו את המהלך, מצרים תקבל את מלוא הכמות המתוכננת. מנגד, אם רק ישראמקו ו-Mubadala ימשיכו בעסקה, היקף האספקה יעמוד על כ-32 BCM – כ-40% מהכמות הכוללת.
החוזה אינו מיועד לכניסה מיידית לתוקף. לפי התכנון, אספקת הגז צפויה להתחיל בשנת 2031 ולהימשך לפחות עד 2038, עם אפשרות להארכה אוטומטית בחמש שנים נוספות – עד שנת 2043, בכפוף להארכת רישיון ההפקה של מאגר תמר. עבור ישראמקו מדובר במהלך בעל משמעות כלכלית עצומה, כאשר החברה מעריכה כי אם העסקה תבוצע במלואה, היא עשויה להניב הכנסות של קרוב ל-5.75 מיליארד דולר לאורך תקופת ההסכם.
עוד באתר:
ייחודה של העסקה אינו רק בהיקפה, אלא גם בייעודו של הגז. עד כה שימש הגז הישראלי שנמכר למצרים בעיקר לצריכה מקומית, אולם ההסכם החדש עשוי ליצור תקדים: מצרים תוכל להפוך את הגז הישראלי לגז טבעי נוזלי (LNG) במתקני ההנזלה שלה ולשווק אותו למדינות נוספות ברחבי העולם. בכך עשויה ישראל לזכות לראשונה בגישה עקיפה לשוק היצוא העולמי של גז טבעי נוזלי.
גם מנגנון התמחור שנקבע לעסקה נועד להעניק יציבות לשני הצדדים. מחיר הגז יתבסס על נוסחה הצמודה למחיר חבית נפט מסוג ברנט, כך שעלייה במחירי הנפט צפויה להגדיל גם את התמורה שתתקבל עבור הגז. במקביל, ההסכם כולל מנגנון של "מחיר רצפה", שנועד להבטיח הכנסה מינימלית לשותפות במאגר גם במקרה של ירידה חדה במחירי האנרגיה בשווקים הבינלאומיים.
למרות ההתקדמות, הדרך להשלמת העסקה עדיין ארוכה. הצדדים יידרשו לגבש הסכם מסחרי ומשפטי מחייב, לקבל את אישור כלל השותפים במאגר, וכן לעבור את האישורים הרגולטוריים הנדרשים, ובראשם אישור משרד האנרגיה לייצוא היקף הגז המבוקש, לצד אישורים נוספים של רשויות המס והנהלות החברות המעורבות.
