בית המשפט לענייני משפחה בטבריה הורה על פירוק השיתוף ומכירת בית מגורים משותף בקיבוץ בגליל, ששוויו מוערך בכ-3.5 מיליון שקל. השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קיבלה את בקשת הבעל ודחתה את דרישת האישה להמתין עד להכרעה ביתר הסוגיות המתנהלות בין הצדדים במסגרת הליכי הגירושין.
האישה, שנותרה להתגורר בבית עם הילדים הקטינים לאחר הפרידה, טענה כי יש לעכב את המכירה עד להכרעה בעניינים הנוגעים לילדים, ובהם שאלת העתקת מקום מגוריהם. עוד טענה כי יש להבטיח תחילה דיור חלופי עבורה ועבור הקטינים, ולכן טרם הגיעה העת לפרק את השיתוף בנכס.
מנגד טען הבעל, שיוצג בידי עו"ד ארתור שני, כי אין הצדקה להותיר אותו בשותפות כפויה בבית. לדבריו, הצדדים מתגוררים בנפרד מאז אוקטובר 2025, והוא משלם מדי חודש שכר דירה עבור דירה שבה שוהים גם הילדים מחצית מהזמן, לצד הוצאות מחייתם ומחצית מתשלומי המשכנתא על הבית המשותף.
עוד באתר:
בית המשפט קבע כי המועד לפירוק השיתוף הגיע. בהחלטה צוין כי מועד הקרע כבר נקבע, וכי בפני בית המשפט הונחה התמונה הכלכלית המלאה, לרבות חוות דעת שמאית על הבית וחוות דעת חשבונאית בנוגע לזכויות, לחובות ולסכומים הדרושים לאיזון. לפיכך נקבע כי המחלוקות שנותרו אינן מצדיקות עיכוב נוסף.
השופטת דחתה גם את הטענה שלפיה יש להמתין להכרעה בהליכים הנוגעים לקטינים. לדבריה, לא ניתן לדעת מתי יסתיימו הליכים אלה ומה תהיה תוצאתם, וקשירת מכירת הבית להכרעה בהם עלולה ליצור עיכוב בלתי מוגבל ולפגוע באופן לא מידתי בזכות הקניין של הבעל.
באשר לדיור החלופי נקבע כי התמורה ממכירת הבית תאפשר לאישה לשכור או לרכוש מקום מגורים אחר. ככל שהיא סבורה כי היא זכאית להשתתפות נוספת של הבעל במדור הקטינים, פתוחה בפניה הדרך להעלות את הטענה במסגרת הליכי המזונות.
עוד קבע בית המשפט כי פירוק השיתוף הוא סעד עצמאי מכוח דיני המקרקעין, ואין לקשור אותו להליכים בבית הדין הרבני. השופטת הדגישה כי האישה אינה יכולה להחזיק בבית כדי להשיג יתרון במסגרת תביעת הגירושין.
מאחר ששני הצדדים הודיעו כי אינם מעוניינים לרכוש את חלקו של האחר, הורה בית המשפט להעמיד את הנכס מיד למכירה בשוק החופשי. אם הבית לא יימכר בתוך 90 יום, יוכל כל אחד מהצדדים לבקש מינוי כונס נכסים. שאלת חיובה של האישה בדמי שימוש ראויים בגין השימוש הבלעדי בבית טרם הוכרעה ותידון בהמשך.
עו"ד ארתור שני מסר: "ההחלטה מציבה גבול ברור לניסיון להפוך בית מגורים משותף למנוף לחץ בסכסוך גירושין. כאשר התמונה הכלכלית ברורה ואין הצדקה ממשית לעיכוב, אין מקום להחזיק צד אחד בשותפות כפויה בנכס".
