בימים האחרונים נשמעות טענות שונות בידי נציגי העסקנים הפוליטיים, המנסות לגמד את צעדיה הראשונים של מפלגת "הקהל". המבקרים ממהרים להדביק לה תוויות של "חובבנות" – טענות על היעדר תקציבי עתק, על יחסי ציבור מצומצמים, או על הסמיכות הגיאוגרפית המקרית לכנסים של מפלגות אחרות. הם מוסיפים ומזהירים כי רעיון הפריימריז מנותק מהדנ"א החרדי ורק יגביר את הפילוג.
אבל כשמקלפים את עטיפת הציניות התקשורתית ומסתכלים על מה שבאמת קרה במסיבת העיתונאים שערכה המפלגה אתמול (רביעי) במסעדת אנטריקוט בירושלים בהשתתפות נציגים מכל כלי התקשורת המרכזיים בישראל, חרדים וחילונים, מגלים תמונה הפוכה לחלוטין: הקהל הציגה רעיון חשוב, יסודי ובעיקר כזה שהציבור החרדי משווע לו כבר שנים.
כשמפלגה פוליטית קמה ללא מיליונים של תורמים כבדים, ללא משרדי יחסי ציבור נוצצים וללא קמפיינים מתוזמרים של מיליוני שקלים – זה לא חיסרון, זו תעודת זהות. זה מצביע על יוזמה אותנטית שצומחת מהשטח ולא מאנשי פרסום וקמפיינרים עתירי יומרה שבאים מלמעלה להכתיב סדר יום לציבור.
עוד באתר:
בניגוד ליוזמות שונות שצצו בעת האחרונה, מפלגת "הקהל" לא צמחה מדילים במשרדי פרסום או אג'נדות מפוקפקות, אלא מדרישה אמיתית שקמה מהשטח. ההתנהלות הצנועה מוכיחה שהנציגים אינם מחויבים לבעלי הון או ליועצי אסטרטגיה מנופחים שיושבים במגדלי השן ומתיימרים לשנות את האזרחים, אלא אך ורק לציבור שהם מבקשים לייצג.
זאת ועוד, הטענה שנשמעה לפיה "הציבור החרדי מושתת על הנהגה תורנית ולא על מתפקדים" מייצרת מצג שווא כאילו השתתפות הציבור בבחירת נציגיו סותרת ציות לדעת תורה. נהפוך הוא: זו הדרך המסורה לנו מדור ודור וכך גם נקבע להלכה. הגמרא במסכת ברכות קובעת: 'אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור תחילה'. יסוד זה נפסק להלכה בשולחן ערוך, והורחב בדברי הרמ"א, החתם סופר ופוסקים נוספים.
האמת הפשוטה היא שהציבור החרדי רוחש כבוד עצום לגדולי התורה, אך כיום הוא מרגיש פער הולך וגדל בין גדולי הדור לבין העסקנים הפוליטיים הפועלים בשמם. יתרה מזאת, רבים מגדולי התורה מודים כי נדרש לבצע תיקון בנושא ומעודדים את היוזמה המבורכת.
שיטת המינויים הקיימת כיום, בתוך החדרים הסגורים, יוצרת לא פעם נציגים שאינם חשים מחויבות לבוחר הקטן. התלות בעסקנים גוברת על האינטרס לשרת את האזרח הקטן. רעיון הפריימריז והבחירה הישירה אינו בא להחליף הנהגה רוחנית, אלא להבטיח שהנציגים הביצועיים בכנסת יהיו אנשי עשייה המחויבים לציבור, שקופים בפעולתם ועומדים למבחן הבוחר.
וכאן חשוב להזכיר: יוזמת הפריימריז איננה חדשה. לא מדובר ברעיון יש מאין. כך נהגו מקדמת דנא. בכ"ב בתמוז תשל"ו נערכו בחירות פנימיות באגודת ישראל, המפלגה החרדית היחידה באותה תקופה. לקראת הבחירות הקים הרב מנחם פרוש את סיעת "שלומי אמונים", והצליח לרשום הישג דרמטי כשזכה במקום השני עם כ-25% מקולות הבוחרים.
התמיכה הציבורית הרחבה שמתחילה לצבור תאוצה סביב יוזמת "הקהל" אינה מקרית. הרחוב החרדי – הצעירים, האברכים, העובדים ובעלי המקצועות – מרגיש שנים רבות שהנציגות הקלאסית אינה מטפלת בבעיות העומק שלו: גזירת גיוס תלמידי הישיבות. מצוקת הדיור החריפה. השתלבות נכונה בתעסוקה ובכלכלה. ייצוג הוגן ומכבד מול החברה הישראלית ועוד שורה ארוכה של נושאים כבדי משקל שנזנחים לטובת דאגה למקורבים ולקרובים לצלחת.
הקשבתי לכל מילה שהשמיעו היום הנציגים של מפלגת "הקהל" במסיבת העיתונאים וחשתי התרוממות רוח. בעיני הם הציגו חזון ברור: הגיע הזמן לבחור נציגים שמשרתים את הציבור, ולא ציבור שמשרת את הנציגים.
מי שמחפש גיבורים בפרסומות מנצנצות ובשלטי חוצות מוגזמים באיילון, ימשיך לראות ב"הקהל" מיזם דל תקציב. אך מי שמקשיב לרחוב החרדי מבין שמדובר ברגע דרמטי וחשוב. מפלגת "הקהל" מביאה איתה אומץ ציבורי, תוכנית עבודה חיונית ושינוי מתבקש בשיטת הבחירה. זוהי לא חובבנות – זוהי תחילתה של מהפכה תודעתית נחוצה. הגיע הזמן.
