הקיצים באירופה נעשים חמים, ארוכים וקיצוניים יותר, והופכים בהדרגה מאירועי מזג אוויר נקודתיים לסיכון מאקרו־כלכלי חוזר. שריפות הענק בצרפת ובספרד, שכבר כילו מאות אלפי דונמים והובילו לפי הדיווחים לפינויים נרחבים של כ־300 אלף בני אדם, הן רק הביטוי הבולט לבעיה עמוקה המשפיעה על הצמיחה, המחירים ותקציבי המדינות.
לפי נתוני הארגון המטאורולוגי העולמי, עונת השריפות באירופה התארכה והפכה לאלימה יותר, במקביל לשבירת שיאי חום במערב היבשת. גלי החום מגדילים את הוצאות האנרגיה, משבשים את פעילות התחבורה והלוגיסטיקה, פוגעים בפריון העובדים ומקשים על ענפי החקלאות והתיירות.
מחקר משותף של הבנק המרכזי האירופי ואוניברסיטת מנהיים העריך כי גלי חום, בצורות ושיטפונות גרמו לכלכלה האירופית אובדן של כ־0.3% מהתוצר. עד שנת 2029, לפי ההערכה, הנזק המצטבר עלול להגיע לכ־0.8%, בשל ירידה בפריון העבודה, שיבושים בשינוע סחורות וירידה בהכנסות מתיירות.
עוד באתר:
גם מחירי המזון מושפעים ישירות מהתנאים הקיצוניים. פגיעה ביבולים של חיטה, קקאו, קפה וסחורות חקלאיות נוספות מצמצמת את ההיצע, מייקרת את סל הקניות ומגבירה את הלחצים האינפלציוניים. כך הופך מזג האוויר לגורם המשפיע לא רק על אזורי האסון עצמם, אלא גם על משקי הבית ברחבי היבשת.
במקביל, ממשלות נאלצות להסיט מיליארדים מתקציביהן לטובת כיבוי שריפות, פינוי אוכלוסייה, סיוע לעסקים ושיקום תשתיות. כלכלנים במכון "ברויגל" מצביעים לשם השוואה על שריפות הענק בקליפורניה, שהסבו נזק ישיר המוערך בעשרות מיליארדי דולרים, לצד עלויות עקיפות בהיקפים גדולים בהרבה.
גם חברות הביטוח משלמות מחיר הולך וגובר. לפי נתוני "אליאנץ קומרשל", היקף תשלומי הביטוח בגין שריפות יער זינק מ־8.7 מיליארד דולר בשנות ה־2000 ל־56.3 מיליארד דולר בעשור שלאחר מכן. המגזרים החשופים ביותר הם נדל"ן, תשתיות, אנרגיה, בנייה וחקלאות.
לצד הנזק, אנליסטים בבנק ING מצביעים על תוצאה כלכלית מורכבת: עבודות השיקום והבנייה מחדש עשויות להגדיל זמנית את הפעילות במשק. עם זאת, מדובר בהשפעה קצרת טווח שאינה מפצה על אובדן רכוש, פגיעה בבריאות, ירידה בפריון והגדלת הסיכונים העתידיים.
בשורה התחתונה, ללא התאמה מהירה של תשתיות, מערכות חירום, ביטוח וחקלאות לתנאי האקלים המשתנים, גלי החום צפויים להמשיך לפגוע בצמיחה האירופית, להכביד על תקציבי המדינות ולהעלות את פרמיית הסיכון של היבשת כולה.
