תא"ל במיל' ארז וינר התייחס הערב למגעים שמקיים ג'ארד קושנר עם בכירי חמאס בקהיר, וביקש שלא להתרגש מעצם קיום השיחות. לדבריו, השאלה המרכזית היא לא עם מי נפגש השליח האמריקני אלא מה התוצאה המעשית של המהלך. "אני לא הייתי מתעסק במדאיג, לא מדאיג. בסוף צריך לבדוק את העובדות", אמר. לדבריו, "השיטה האמריקאית היא לדבר", וכאשר המגעים הביאו בעבר להשבת חטופים, בישראל ידעו לקבל זאת.
וינר שיבח את התנהלות מועצת השלום של טראמפ וטען כי היא מציגה יחס הוגן יותר כלפי ישראל מאשר מוסדות בינלאומיים אחרים. "בניגוד לאו"ם, שבעבר היה תמיד מוצא את ישראל אשמה בכל דבר ובכל עניין, מועצת השלום פעם אחר פעם קובעת שישראל עומדת וחמאס היא זאת שבהפרות", אמר. לדבריו, גם לאחר הפגישה עם חמאס נותרו הדרישות ממנו ברורות: "כל עוד חמאס לא יעשה את מה שנדרש ממנו, הוא לא יקבל שום דבר, ולכן אני הרבה יותר רגוע מכפי שמנסים לצייר את התמונה".
בהמשך טען וינר כי לצד המשך הלחץ הצבאי על חמאס, ישראל צריכה לקדם מהלך של הפרדת האוכלוסייה האזרחית משליטת הארגון. "מה שצריך לעשות עכשיו לצד המשך הכתישה, שהוא כמובן חשוב ומשמעותי, זה להתחיל את המהלך של העברת אוכלוסייה מהשליטה של חמאס לשטחים בשליטת ישראל, אחרי סינון ובידוק כמובן", אמר. לדבריו, בכך ניתן יהיה לצמצם את יכולתו של חמאס לנצל סיוע הומניטרי לצורך צבירת כסף, כוח ושליטה.
עוד באתר:
וינר טען כי המהלך צריך להשתלב גם בהפעלת כוח בינלאומי ובהמשך ביצירת אפשרויות יציאה מהרצועה. "אנחנו צריכים להתחיל להפריד בין חמאס, בשלושים וקצת האחוז שנשארו לו, לבין האוכלוסייה", אמר. לדבריו, ההסכם הנוכחי שונה מהותית מהסדרים קודמים: "זה לא אוסלו, זה לא קמפ דייוויד, זה לא התנתקות. זה לא שאנחנו נותנים, מוותרים ומקבלים פיסת נייר. זה הסכם במתכונת של יתנו – יקבלו. כל עוד הם לא נותנים, הם לא מקבלים".
את הסוגיה הביטחונית קשר וינר גם למערכת הבחירות הקרובה. לדבריו, השאלה המרכזית איננה רק מי ימוקם היכן ברשימות, אלא איזו ממשלה תקום לאחר הבחירות. "הדבר החשוב והמשמעותי והדרמטי באמת בחודשים הקרובים הוא האם תהיה לנו ממשלה לאומית ציונית שתמשיך ותאכוף את יישום ההסכמים, שתמשיך ותשמור את השטחים השולטים האלה בלבנון, בסוריה ובעזה, ותמשיך לחתור להשלים את המלאכה", אמר. מנגד הזהיר מפני ממשלה שלדבריו "מהר מאוד תציע להיכנע, לסגת, לחתום, לוותר ולהקים מדינה פלסטינית".
בסיום התייחס וינר גם לפעילות צה"ל בלבנון וביקש להבחין בין המציאות הנוכחית לבין "רצועת הביטחון" של שנות התשעים. "אפילו בטרמינולוגיה לא הייתי משתמש בשם רצועת ביטחון", אמר. לדבריו, אז "צה"ל עסק בלשמור על צה"ל", בעוד שכיום "כוחותינו לא יושבים בצורה סטטית" אלא פועלים באופן מתמשך להשמדת תשתיות אויב. "המונח הוא מרחב חיץ, לא רצועת ביטחון", הסביר, והוסיף כי מדובר במרחב ללא אוכלוסייה אזרחית ובפעילות דינמית שנועדה לייצר "מצב בלתי הפיך מבחינת האויב".
האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן:
