אחת ממערכות הנשק החשובות ביותר להגנת שמי אוקראינה נמצאת במצוקה חמורה דווקא כאשר האיום הרוסי נמשך. בדיווח של CNN ניתנה באופן חריג הצצה לסוללת פטריוט המוצבת במדינה, כאשר כל 16 קני השיגור שנחשפו היו ריקים ממיירטים. מיקומה של הסוללה והדגם המדויק שלה לא פורסמו מסיבות ביטחוניות, אך אנשי הצוות סיפרו כי הם נאלצים לעיתים לצפות בטילים בליסטיים רוסיים חולפים בשמיים מבלי שיוכלו לפעול נגדם.
דמיטרו, המהנדס הראשי בסוללה, ששמו המלא נשמר בסוד, סיפר כי במשך שישה שבועות לא ראה משגר פטריוט מבצע ירי. "זה באמת מראה שובר לב, כשיש לך את הציוד אבל אתה לא מסוגל ליירט אף טיל", אמר. "טילים בליסטיים טסים מעל הראש שלך ואתה לא מסוגל לעשות שום דבר בנוגע לזה, ומאחוריך נמצאים אזרחים". לדבריו, כבר בדצמבר 2025 נתקל לראשונה במצב שבו לא נותרו לצוות מיירטים זמינים.
בקייב נמנעים מלחשוף את גודל המלאי שנותר, אך הנשיא וולודימיר זלנסקי המחיש את עומק המחסור באמצעות השוואה למאגר האמריקני. לדבריו, כדי לעבור את החורף אוקראינה זקוקה לכמות מיירטים השווה לכ-5% מהמלאי של ארצות הברית, בעוד שברשותה כיום כמות המקבילה לכ-1% בלבד. המחסור מאלץ את המפקדים לבחור בקפידה אילו איומים לנסות ליירט ואילו לא. אחד מאנשי מרכז הפיקוד סיפר: "זה קשה, כי אתה רואה מטרות שטסות ומאיימות על האוכלוסייה האזרחית, על תשתיות קריטיות וגם על המשפחות של חבריי ושלי".
עוד באתר:
אלא שהמשבר אינו אוקראיני בלבד. הביקוש למיירטי פטריוט זינק ברחבי העולם, והמלחמה מול איראן החריפה את הפער בין הצריכה ליכולת הייצור. לפי הנתונים שהובאו בדיווח, בארבעת הימים הראשונים למערכה נעשה שימוש ממוצע בכ-225 מיירטים ביום בידי כוחות הקואליציה. לשם השוואה, לוקהיד מרטין ייצרה בכל שנת 2025 כ-620 מיירטים – כ-1.7 ביום בממוצע. המשמעות היא שקצב השימוש באותם ימים היה גבוה בערך פי 132 מקצב הייצור היומי הממוצע של השנה שעברה.
גם באוקראינה הבינו במהירות כי המערכה במזרח התיכון עלולה להשפיע ישירות על יכולתם להתמודד עם רוסיה. "חזינו שנהיה בצרות. היינו המומים מאוד מכמות הטילים שהם שיגרו באותו זמן – אותם טילים שאנחנו יכולים להשתמש בהם נגד הטילים הבליסטיים הרוסיים", סיפר דמיטרו. בניסיון להתמודד עם המחסור העולמי, הפנטגון חתם בינואר על הסכם לשבע שנים עם לוקהיד מרטין, שבמסגרתו אמורה החברה להעלות בהדרגה את קצב הייצור עד ל-2,000 מיירטים בשנה בשנת 2030.
זלנסקי מנסה בינתיים לקדם פתרון ארוך טווח שיצמצם את תלותה של ארצו באספקה מבחוץ: ייצור מיירטי פטריוט בתוך אוקראינה ברישיון אמריקני. הוא אף הציע שהיצרניות מארצות הברית יהיו בעלות השליטה במפעל המקומי. "זו תהיה החברה שלכם", סיפר זלנסקי שאמר לנציגי החברות. "אלה יהיו המוחות שלנו, הידיים שלנו, המהנדסים שלנו. ואני אעשה כמיטב יכולתי לבנות עבורם חברה גדולה, כי אני לא צריך למכור אותם לאף אחד אחר – אני צריך אותם למדינה שלי". לדבריו, הנשיא דונלד טראמפ הציע בשולי פסגת נאט"ו באנקרה ביוני אפשרות לרישיונות ייצור, ובהמשך הגיעו נציגי החברות לקייב.
אלא שגם התוכנית הזאת רחוקה ממימוש. בבית הלבן הבהירו ל-CNN כי בשלב זה לא התקבלה החלטה ולא ניתנה התחייבות לאפשר ייצור של המיירטים באוקראינה, וכי שמירת הטכנולוגיה האמריקנית נמצאת בעדיפות גבוהה. זלנסקי מצדו ממשיך לקוות שטראמפ יקיים את הדברים שאמר לו: "אני רוצה לקבל את זה. אני חושב שהמילה שלו היא המילה של נשיא ארצות הברית. ואני מקווה שאקבל את זה". וגם במקרה של אישור אמריקני, באוקראינה מבהירים כי הקמת מערך ייצור אינה יכולה להתרחש בן לילה. כשנשאל דמיטרו אם ניתן יהיה להתחיל מיד בייצור לאחר הסרת מגבלות הקניין הרוחני, השיב: "לא. בהחלט לא, משום שמדובר בתהליך מורכב מאוד שדורש ידע רב והרבה מאוד מידע טכני".
